 |
|
 |
||
|
||||
 |
חוקי המשחק מתבהרים. הקטע של נחמינה השבוע - קצת מאכזב (למרות האיזכור לתרכיז פטל). האורחת שלהן בשבוע שעבר (מירי) די השתלטה על ההצגה. ההישג של מירי הוא, כזכור, היותה נשואה. האורחת של השבוע מתהדרת בסה"כ בחבר ובחזה יותר גדול משל נחמינה, מה שהופך לנושא השיחה העיקרי, למרבה הצער. גם הצילום התזזיתי-מדי מטריד. לא נותר אלא לקוות שנחמינה ישתפרו בשבוע הבא. קטע הפלאש "הדרך לאושר" היה חביב ומשעשע. עוד מצאו חן בעיניי "מפגש פסגה" (למרות היעדרו של גבי עמרני), במידה רבה משום שהוצג בשחור-לבן, והכי מכולם הערב: "זה שלא צלחנו" - הגרביים בסוף (השמות פרחו מזכרוני) היו הדובדבן שבקצפת! דמויות-הפלסטלינה של יפעת שמש מקסימות, אבל את הסרט שלה לא אהבתי. תהיות: 1. היכן האיש-שגר-באוטובוס? 2. האם זה הכרחי שלוגו "כיכר העיר" יופיע על המסך לאורך כל התכנית? לא מספיק (גרוע) לוגו הערוץ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את התוכנית בשבוע שעבר. הפעם ראיתי - אך ורק בזכות האייל הקורא. לידיעת עתר ושות' (אפילו קטעתי שיחת ICQ עם מיץפטל לצורך כך). החזקתי מעמד כמעט עד הסוף. כנראה שתשעים דקות הן הגבול שלי. הקטע של נחמינה סבל מאיכות קול גרועה ביותר. מה שבכל זאת הצלחתי לשמוע היה סתם שיחת בנות על בנים ועל ציצים. אני מבין שאיכות הסאונד היא פועל יוצא של האותנטיות (טייק אחד וכל זה), אבל לפחות שהבנות ילמדו לדבר או שיהיו כתוביות לכבדי שמיעה ולקויי הבנה כמוני. באשר ללוגו - אני חולק על מיץ. התוכנית כל כך ארוכה והקטעים כה קצרים, שחיוני להודיע לצופה ההמום היכן הוא נמצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמחה מאוד על שאתה אחד מששת צופינו. הבטחות: התוכנית השלישית של נחמינה מצוינת, ובכלל הכיכר השלישית יצאה התוכנית הכי טובה עד כה. תשובות: האיש באוטובוס לא מצליח בינתיים לייצר חומרים ראויים לשידור. גם לנו הוא חסר, ננסה לעזור לו אבל זה ייקח קצת זמן. הלוגו אכן גדול ונוכח מידי. הוא יוקטן באופן משמעותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאתם משדרים את כל הקטעים אשר מגיעים אליכם, האם יש קטעים שאינם משודרים? ואם כן, מדוע? ואגב, הגיעו נתוני רייטינג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שידור כל הקטעים? השתגעת??? בוודאי שיש חומרים שלא משודרים, זאת עיקר העבודה שלנו, צפייה ומיפוי של חומרים. ברוב המקרים, חומרים שלא נבחרו לשידור חוטאים בחטא אחד ויחיד: הם משעממים. יש עוד כל מיני סיבות וגורמים אבל בעיקרון מה שנכנס לתוכנית זה תמיד 90 הדקות הטובות ביותר שיש לנו באותו הרגע. נתוני הרייטינג מגיעים ביום א' בבוקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבוי, ואני חשבתי שלי יש את העבודה המשעממת ביותר בעולם... :-) אגב, יש עליכם מגבלות של צנזורה? האם קריטריון ה"עניין" הוא הקריטריון היחידי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צנזורה הייתה בינתיים רק על חומרים שעוסקים בסמים. עישון סמים, גידול סמים ועוד. חבל. סרטי מסטולים נוטים להיות חביבים ביותר אבל אלה לא מגבלות תדמית אלא מגבלות החוק כלומר זה פשוט אסור. יש עוד קריטריונים לשיבוץ או אי שיבוץ אבל למה להרבות בדיבורים? התוכנית מעידה על עצמה (אני מקווה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו כן ראיתי שהיא קיבלה ביקורת חיובית למדי ב''העיר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אודה ואתוודה שכל מה שיצא לי לראות אתמול היה קטע הריקוד/קסמים/מה שזה לא היה (הארוך כאורך הגלות) עם התייחסויות מרובות לרצח רבין. אין לי מושג מה היה הפואנטה של הקטע, אבל הוא היה משעמם רצח. לא נשארתי עד הסוף, ולמעשה - זה מה שמנע ממני לראות את שאר התוכנית. מישהו יכול להסביר לי מה בעצם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהחלק היותר מהנה של התוכנית מצוי בחלקה הראשון כלומר לפני היציאה לפרסומות. הקטע שהזכרת אכן היה ארוך מאוד, אלה היו צילומים של חבורת תיאטרון רחוב בשם אורתודה וזו באמת דוגמא לקטע ששובץ בהתאם לקריטריונים אחרים מאלה שדיברתי עליהם למעלה. האמת שהייתי די המומה לגלות שאנשים ראו את התוכנית עד סופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם הבאה אני אזכור להקליט. (: איך היה הרייטינג שבוע שעבר, אגב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין תוהה אילו מסרים נשתלו לתת-ההכרה שלי במשך תשע הדקות המרצדות האחרונות :-) בזכות הקטע של אורתודה הבנתי על מה דובר אז בהקשר של הפרומואים של "רשת" (רקדנים עם מסיכות-קרטון על הפנים), שגם הם עטורי-פרס כעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוידאו ארט הזה מצוין בעיני אבל ברור שאי אפשר לשבץ אותו יותר מוקדם כיוון שהוא לא קומנקטיבי, להפך למעשה, כלומר מטריד. אני שמחה לשמוע ששרדת אותו. הרייטינג היה מצוין. 1/4 שעה ראשונה 5.4 1/4 שעה שנייה 3.5 ואחרי הפרסומות יש ירידה צפויה עד נדמה לי 2%. הכל בשלוף מהזיכרון אז אל תתפשו אותי במילה. בהתחשב בעובדה שהיה לי וויכוח עם מישהו שטען שאני יכולה לקוות לגרד את ה 3%... זה יפה מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי למחות קודם על שיבוצם של "שידורים חוזרים" מהתכנית הקודמת. אז הריני למחות! הבעיה, מבחינתי, עם הוידאו-ארט (מלבד החשש הטבעי מהתקף אפילפסיה) היא ש*זה לא טלוויזיה*, זו צורת אמנות שבמקרה נכנסת לתוך מסך. קשה קצת להגיד על *משהו* שמקומו לא יכירנו בכיכר, אבל לי זה נראה ממש לא לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר לא יחמוק מעיניך החדות... למה למחות על כל דבר? יש קטעים שבפעם השנייה שאתה רואה אותם הם מצחיקים עוד יותר מבראשונה, ובשלישית או ברביעית אתה בכלל מתאהב בהם סופית. בכל תוכנית מעתה יהיו 3 עד 5 קטעים בשידור חוזר. הם יסומנו ככאלה ויהיו לרוב קצרצרים ומקסימים. את בדרך אל האושר למשל לא אכפת לי לראות שוב ושוב, בטח כשזה בהפרש של שבועיים זה מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. וחוץ מזה, הוידאו-ארט הזה הוכן ע''י רן סלווין, שאיננו בדיוק אזרח מן השורה ששלח קלטת אלא הוא אמן רב-תחומי מוכר כבר כחמש-עשרה שנה. סלווין זכור לטוב עוד מהלהקה הירושלמית המיתולוגית ''שלוש חית'' אי שם בשנות השמונים, ומאוחר יותר מההרכב ''ריר'' (רן סלווין ואדם הורביץ) שהוציא בזמנו אלבום משובח ביותר ומומלץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיץ פטל לא התייחס לעבודה של רן סלווין אלא לעבודה האחרונה של 951. באתר האינטרנט של הכיכר ניתן להרשם לרשימת תפוצה ולקבל את רשימת השידור בדואר האלקטרוני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |