 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני. פעם יותר, היום פחות. פעם דברים עלו יותר (נגיד ביחס למשכורת הממוצעת במשק), אז חבל היה לזרוק, היה לי יותר זמן שגם היה שווה פחות (מבחינת המשכורת שלי) ודברים היו בנויים באופן יותר סטנדרטי (למשל ברזים), כך ששווה היה ללמוד איך לפתור בעיות, שכן הן יחזרו. ישנם דברים שהיו בנויים פחות דחוס (למשל מערכות סטריאו), כך שניתן היה לתקנם במאמץ סביר. גם הייתי חסר אחריות, ותיקנתי ארונות חשמל וענייני גז, מהם אני משתדל להמנע כיום. הנוהל היה שאם איני יודע לתקן משהו, הייתי מזמין בעל מקצוע ובוחן היטב את מעשיו, תוך הצגת שאלות. לאחר מכן הייתי לעיתים קונה את כליי וחומרי העבודה החסרים ובפעם הבאה הייתי עושה זאת בעצמי. עכשיו פתאום זה מזכיר לי את שסיפר לי אבי על האופן בו התחיל אביו את דרכו בתחום הבניין. אבל זה כבר סיפור אחר שלא ממש קשור. נו, טוב: לא היה אוכל בבית, אז הוא השיג עבודה בתור בונה גרמי מדרגות. מאחר וחוץ מלעורר אמון, כך שהוא קיבל את הכסף מראש, לא היה לו מושג מה עושים, הוא שכר פועל ערבי שיעשה זאת. הוא התבונן היטב כיצד נעשית כל פעולה, וזיכה לבסוף את עושיה במלוא סכום הכסף אותו הוא קיבל. מעתה, ידע הוא כיצד לעשות את המלאכה בעצמו והתקדם במעלה ההיררכיה עד שנהיה קבלן. איכשהו, אחד האידאלים לאורם גודלתי היה לעשות דברים בעצמך, בידיים. העלבון הכי כואב שהוטח בי בחוג המשפחה כילד ואולי היחיד שבאמת פגע בי היה "אתה תהיה מנהל עבודה". זה קרה כמעט בכל פעם שניסיתי להציע אלגוריתם משופר לביצוע פעולה כלשהי. למרות זאת, היה לי תמיד חלום קטן - להיות פועל בניין. לנהל, עד לחודשיים האחרונים, תמיד סירבתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי תיקונים "מסוכנים" כמו גז וחשמל: אני מתקן לבד מה שאני יודע גם אם זה אסור, למשל להחליף פקק בלוח (למעט הפקק הראשי) או להוריד מצנור הגז את הקצוות הסדוקים, לטבול במים חמים עם סבון ולחבר מחדש בין הכיריים והברז. דרך אגב, מישהו יודע איך מתקנים מצלמה אוטומטית (לא דיגיטלית) שנתקעה? הידע שלי מסתכם בלחבוט אותה ברצפה כמה פעמים, אבל (כמה מפתיע) זה לא עזר. אני מעריך שלקנות חדשה יעלה פחות מלתקן אותה במעבדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשמל: יש תיקונים ויש תיקונים. כבר יצא לי לפרק את כל ארון החשמל ולהרכיב. טיפ: כדאי שאיש מקצוע יחזק את החיבורים שם מדי שנה. הם מתרופפים עם הזמן, למרות שאין שם חלקים נעים וזה עשוי לגרום לשריפה. גז: הצינור סיים את חייו. השקע 5 שקלים בחיי בני משפחתך וקנה חדש, מגומי טרי. ומשהו קצת ישן, ארוך ושובה עין, לקראת אתגרי השבוע החדש: http://extra.waag.org/users/aske/moviez/sicaf_sand.w... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, של מי המוזיקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחן עממי. סתם, לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את הנעימה הספציפית הזאת, אבל אם לשפוט מחמשת הדיסקטים של קיטרו שיש לי בבית ועוד עשרות נעימות אחרות שלו שאני מכיר אז זה כנראה הוא. אם זה אכן הוא אז זה קצת מוזר כי נדמה לי שהוא יפני, ועד כמה שאני זוכר אז היפנים והקוראנים אוהבים אחד את השני בערך כמו שאנחנו אוהבים את השכנים שלנו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לפני שאתה ניגש לחנות לחומרי בניין, מדוד את האורך הנדרש וזכור: לפתח חתול רובץ ואל הצינור תשוקתו, ואתה תמשול בו 1 ע"י כך שתדאג שהחוט לא יתנדנד באופן מתריס כלפי השונרא. 1 מתוך בראשית: http://tinyurl.com/6wk5a . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לומר ''השונר'' או ''שונרא'', לבחירת אדוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבדיקה ראשונית יש דברים בגו. אלך על ''השונר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגמר הגז. הזמנו בלון חדש, הם פשפשו בניירות והודיעו שמכיוון שכבר חלף זמן רב מאז הביקורת האחרונה הם יבואו לבקר. באו, בקרו, החליפו בלון ואת הצינור הנ''ל ולמעט הבלון החדש, בחינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב מאוד. אל צינור גז ראוי להתייחס כאל סבא אסקימוסי (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו לעומת זאת הם באו, שמו שלט על הדלת שמודיע שאם תוך שבועיים לא נקבע פגישה עם טכנאי לביקורת צנרת הגז בדירה, ננותק. כעבור שבועיים ויום קבענו פגיעה, הטכנאי בא, אמר שהברזים שלנו הם על פי התקן הישן והוא חייב להחליף אותם תמורת סכום סימלי של 250 ש"ח. הבניין שבו אני חי נבנה לפני 6 שנים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |