|
||||
|
||||
אני די בטוח שכל פסקי הדין המשמעתיים שלי (והיו לי כמה וכמה) היו לקויים מאוד. בחלקם הורשעתי בסעיף אחר מסעיף האישום, בחלקם לא נתנו לי אפילו לדבר ובמקרה אחד העונש נדחה עד לרגילה. אבל לי לא היה עו''ד שיטפל בזה. |
|
||||
|
||||
הניחוש שלי הוא שפסק הדין חזר ליחידה לטיפול, אבל שם התעלמו ממנו. |
|
||||
|
||||
פסק הדין של בג"ץ בעניין פילנט: |
|
||||
|
||||
אמנם השופט חשין כותב בדעת המיעוט שלו דברים שנשמעים הגיוניים בעיני, אולם לדעתי ''הגיע'' לצבא שהעתירה של יוסף פילנט תתקבל. בפעם הבאה שיעבדו כמו שצריך. (הבלבניסט שבי תוהה אם לא זו היתה הכוונה מלכתחילה, אבל מישהו בפנים משתיק אותו הפעם) |
|
||||
|
||||
גם בלבניסט מושבע צריך לדעת שאין להסביר בתכסיסנות מתוחכמת מה שאפשר להסביר בשלומיאליות של יום יום. |
|
||||
|
||||
אבל *זה* לא יום יום. זה משפט שהיה ברור שהוא מתוקשר, אפילו בדמ"ש, וברור שתשומת הלב מופנית אליו. אין לי הסבר מניח את הדעת. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שזה היה כזה ברור. אני חושב שהמערכת הצבאית התרגלה לטפל בסרבנות כתנועה מסודרת שכוללת הרבה קצינים. פילנט עבר לה מתחת לראדאר. |
|
||||
|
||||
המערכת לא שפטה קצינים סרבנים בדמ''ש. למערכת היה זמן להערך בזמן שפילנט חיכה למשפטו. משהו לא דפק כאן. אם משלומיאליות, ואם מסיבה אחרת. אני לא חושב שיש לי הוכחה לכאן או לכאן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |