 |
|
 |
||
|
||||
 |
וזה לא משנה את הטענה שגילוי הנחש והגדרתו חסכו חיים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי. אבל הטענה שהתבקשת להוכיח (אאל''ט) היא שהנחש עצמו הציל חיים. אבל עזוב, אני מתקטנן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי, החוקר שגילה את שרף עין גדי הוכש בעצמו במהלך הגילוי. גם אני חשבתי על שרף עין גדי אבל בגלל שהוא מאוד לא נפוץ בטבע פסלתי אותו על הסף. בנימה אופטימית: כיוון ששרף עין גדי הוא נחש חריג ביותר (קטן מאוד, ארסי מאוד, שטח מחיה מוגבל מאוד) אולי עוד יצא ממנו משהו וגם הוא יציל חיים רבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שקראתי פעם, יש בו משהו עוד יותר חריג - יחיד בעולם: טכניקת הכשה אחרת, משהו שקשור לתנועה צידית. לכן הוא הצליח להכיש כמה מומחי נחשים שלא הכירו את הטריק והיו שבויים בקונספציה - למשל, זה שגילה אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, שני דברים: א. שיני הארס שלו סובבות לצד ולא כלפי מטה, כך שהוא לא צריך לפתוח את פיו כדי להכיש, ולכן הטכניקה של החזקת פיו סגור לא עובדת - השן נשלפת הצידה. ב. בלוטות הארס שלו לא מופעלות ע"י שרירים ייעודיים, אלא הוא סוחט אותן ע"י לחיצת הראש אל מול עצם קשיח (למשל דפנות מחילה), כך שהחזקת פיו סגור נותנת לו עצם קשיח ללחוץ כנגדו, ובעצם היא זו שמאפשרת לו להכיש! מלבד זה, בד"כ בלוטות הארס בנחשים ארסיים ממוקמות בצידי הראש, מה שנותן להם "ראש משולש" אפייני (זוכר את השיעורים מהילדות - אם הראש משולש אסור לגעת בנחש), אצל שרף עין גדי המיקום של בלוטות הארס מאחורי הראש במקום בצידיו נותן לראשו צורה חרוטית רגילה, ו"שובר" את המוסכמה הנ"ל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |