|
||||
|
||||
Two points.
1. Math. I think you may be conflating growth rates (relative rates of change over time) with the time derivative. We are using the former (with the qualification that this works only in continuous analysis). 2. Causality. The following equation is true by definition: Profit = L * (Profit/V) * (V/Q) * (Q/L) Profit = L * K * P * A However, it does not follow that because this equation is a tautology, profit “depends only on itself” as you claim. A change in one component on the right does NOT imply a compensating change in another component on the right, so as to leave profit unchanged. Take for instance the profits of the oil companies. Suppose today the price P rises by 10%. This price change does not imply a change in employment L, or a change in output per employee A. If the cost of production rose at the same rate as P – i.e. 10% – the markup K will stay the same, leading to a 10% increase in profit. (In practice, the price of oil tends to rise and fall faster than the cost of producing it, a pattern that causes P and K in the oil business to be positively correlated. This situation means that as P rises so does K, leading to an eveb faster rise in Profit.) See footnote 42 on page 305 in Bichler, Shimshon, and Jonathan Nitzan. 2004. “Dominant Capital and the New Wars.” Journal of World-Systems Research 10 (2, August): 255-327. http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000001/ |
|
||||
|
||||
עדיין לא הבנתי. אפשר הסבר למטומטמים? "If the cost of production rose at the same rate as P – i.e. 10% – the markup K will stay the same, leading to a 10% increase in profit. (In practice, the price of oil tends to rise and fall faster than the cost of producing it, a pattern that causes P and K in the oil business to be positively correlated. This situation means that as P rises so does K, leading to an eveb faster rise in Profit.)" V - היא בעצם עלות המכירות ולא הפידיון? בספר מסומן V כמכירות, לא ברור.ההנחה היא גם שהקשרים בין המחיר, למרווח, לתפוקה למועסק. יכולים להיפרם עם הזמן? כי אם לא איני מבין איך הV יכול לעלות ב10% ועם זאת הK נשאר קבוע.. |
|
||||
|
||||
נניח שיש לפירמה עובד אחד שמייצר כיסא אחד. עלות הייצור היא 100 (כולל הכל), והמחיר לצרכן הוא 110. הרווח הוא של 10 שקלים וה"מרווח" הוא 10 חלקי 110. אם המחיר ועלות הייצור עלו שניהם בעשרה אחוז אז עכשיו הרווח הוא של 11 שקלים (121 פחות 110), והמרווח הוא 11 חלקי 121, ללא שינוי. הרווח עלה בעשרה אחוז. לפי החישוב הזה V הוא הפדיון, הוא עולה ב10%, ו K נשאר קבוע. ובקשר לשאלה המקורית שלך לגבי הבחירה השרירותית למדי של משתנים: אני לא חזק במיוחד בסטטיסטיקה, אבל נראה לי שמבחינה מתמטית הם פשוט מגדירים את המשתנים שלהם. ברור שהמשוואה היא טאוטולוגיה וברור שהיית יכול לבחור לכתוב שהרווח הוא בעצם רווח חלקי דובונים כפול דובונים חלקי ג'ירפות כפול מספר ג'ירפות לעובד, ואז לבחון את המשתנה של דובונים חלקי ג'ירפות. אבל המשתנה דובונים לג'ירפות הוא משתנה "מעניין" הרבה פחות ממשתנה כמו פדיון חלקי תפוקה (שבעברית נקרא "מחיר"), או תפוקה לעובד שנקרא אם אני לא טועה "פריון". אני לא חושב שתוכל להפיק ממנו תוצאות מעניינות, ויפתיע אותי מאוד אם הוא יוכל להוות בסיס לתאוריה כלכלית - מה גם שקשה ביותר להשפיע עליו, בניגוד למשל למשתנה הקרוי "מחיר". |
|
||||
|
||||
הבנתי, תודה על ההסבר. |
|
||||
|
||||
אופס, העליתי את הקובץ הלא נכון. אשמח אם אחד המנהלים ימחק את ההודעה הקודמת. זהו ה"אפילוג המתמטי" : |
|
||||
|
||||
מצאתי טעות עקרונית בהוכחה וזה לא מעניין אף אחד? מצער... |
|
||||
|
||||
כלינוקסאי מתחיל, אני לא מסוגל לקרוא. חשבת לעבור ל-Lyx? עולם חדש מופלא. |
|
||||
|
||||
לבקשת הקהל, גרסת הPDF |
|
||||
|
||||
לא עברתי על הטקסט שלך בצורה מעמיקה ביותר כך שיכול להיות שיש לי טעות, אבל בדוגמא שלך ה"מירווח" נופל באופן דרמטי, מ0.5 לכמעט אפס. הלוגריתם הטבעי נופל בהתאם. בוודאי ששיעור השינוי של הלוגריתם הטבעי של המרווח איננו אפס או אפסילון חיובי. בכל אופן, אני חושב שאתה קצת מתעסק בזוטות - אין בחלק הזה בספר שום "הוכחה", בוודאי שלא במובן המתמטי של המילה. לכל היותר הם מגדירים מודל, ונראה לי שאם קיבלו את ביכלר להרצות בחוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה (אחי למד אצלו לפני שנה בערך) אז גם הוא שמע על זה שהרווח זה מחיר כפול תפוקה פחות עלות כפול תפוקה. |
|
||||
|
||||
כפי שכתבתי בהמשך אם מתייחסים לנוסחה במלואה (עם לוג טבעי), ולא לפישוט של F=k+l+a+p זה אכן יוצא בסדר.הבעיה שהיא כל המודל התיאורטי-מתמטי-אנליטי שהם בונים עליו את עניין הצבר ההון, לא משכנע בכלל. ולא מראה שום קשר הכרחי בין עליה במחיר לעלייה ברווח (ומכך להפרש הדיפרנציאלי בין הרווחים של הכלכלה הגדולה והקטנה). ובמקום לבנות מודל אנליטי רציני יותר, שהיה צריך בסופו של דבר להתבסס על משהו בסגנון פונקציית הייצור השנואה. הוא מתבסס על טאוטולוגיה וקירוב מתמטי שיוצר רושם מוטעה ואינו תורם שום דבר לניתוח האינפלציוני. אבל באמת כלום. כי הרי ההצהרה הזאת : However, it does not follow that because this equation is a tautology, profit “depends only on itself” as you claim. A change in one component on the right does NOT imply a compensating change in another component on the right, so as to leave profit unchanged. במגבלות נוסחה (1) ו(3) היא שגויה לחלוטין, אם מתחילים להשתמש בפונקציות נוספות כדי למדוד את הרווח, ראוי לפרט אותן. כי הרי הC (עלות), תלויה גם במספר העובדים, ומכאן המצב חייב להיכנס לסוג של פונקציית ייצור שתסבך את הנושא.אני חושב שהספר שלהם מבריק, ואני בטוח שהם לא קיבלו את התארים האקדמאיים שלהם סתם. אבל זה לא משנה את העובדה שיש חור רציני במודל שלהם (שבו הם גם משתמשים כדי לבצע הערכות בנושא התנודות במחירי הנפט). אם לדעתך אני טועה והמודל שלהם אכן פרודוקטיבי במידה כלשהי, אשמח אם תסביר לי. להגיד "הם מרצים" אז הם יודעים יותר טוב" זה פשוט לא מספיק. |
|
||||
|
||||
קראתי את ההמשך, אולם כאמור, אני עדיין חושב שזהו לכל היותר עיסוק בזוטות. כשאתה קורא אות קטנה ואומר לעצמך "אבל זה לא נגזרת, זה נגזרת של הלוגריתם!", כלכלן בכלל לא חושב על כך. הכלכלן הממוצע יסתכל עליך כאילו נפלת מהשמיים אם תשאל למה עושים את זה, ומי שכותב טקסט כלכלי לא יתייחס לזה בכלל אלא ידלג באלגנטיות. גם במתמטיקה עושים את זה, וקוראים לזה "Abuse of notation". כפי שאין טעם להעיר למי שעוסק בתורת הקבוצות שהוא לא סימן מספיק סוגריים ולכן השוויון לא מוגדר היטב, כך אין טעם להעיר לכותב טקסט כלכלי על "בילבול" בסימנים בין משתנה לבין הלוגריתם הטבעי. אני לא מבין לגמרי את הטקסט שכתבת. כאמור, בדוגמא שלך ה K בהחלט השתנה (הוא ירד דרסטית), ואינני רואה איפה זה בא אצלך לידי ביטוי - אתה רושם את שיעור השינוי של K דווקא כחיובי. מדוע? K -ירד- מ 0.5 לאחד חלקי מליון ושתיים. כל המתמטיקה בפרק הרלוונטי בספר (ובהתאם גם בטקסט שלך) איננה חורגת מאריתמטיקה של תיכון ומשימוש בניגזרת. על פניו לא נראה לי שיש יותר מדי מה "לחפור" בזה. לבסוף, אני חוזר ואומר שעד כמה שאני מבין אין כאן שום "הוכחה", וממילא גם לא חור במודל. בסך הכל מחלקים את השינוי ברווח לשינויים במשתנים שלמעשה הם -מגדירים-, ולפי הגדרה זו "טאוטולוגיה" מתמטית. הבחירה במשתנים היא מסיבות שאינן תלויות במודל - אלו משתנים בעלי משמעות עבור בני אדם, מעניינים מבחינת התוצאות הסטטיסטיות שניתן להסיק מהם, ומבחינת היכולת של פירמות להשפיע עליהם. באשר לתארים אקדמיים - אינני חושב ש"תואר אקדמי" זה תחליף למחשבה, אולם נראה לי שלפני שתוקפים בעל מקצוע לגבי דרך הצגת דברים, יש לברר את "חוקי הבית" של התחום. נראה לי שבמקרה הספציפי הזה אתה בסך הכל מסתבך עם "חוקי הבית". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |