בתשובה לד''ר בר ביצוע, 07/01/05 12:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה נכון במקרה שתומך העבדות מכיר בעובדה שהמשועבדים שווים לו, ושכל הסיפור של השיעבוד הוא בסך הכל עניין של יחסי כחות וכדאיות מבחינתו. במקרה שבו תומך העבדות משוכנע עמוקות שהמשועבד הוא לא לגמרי בן אדם במלוא המשמעות שהוא עצמו מייחס למושג (והיו מקרים מעולם), הציפייה שיסכים כי הזכות לכפות עליו (על המשעבד) דברים שאינם מקובלים מבחינתו שווה לזכותו לכפות דברים על המשועבד, מופרכת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כזכור, אמרתי מראש שהוצאת העבדים מידיו לא תהיה מקובלת עליו. כל מה שטענתי הוא שאין, ולא יכול להיות, שום תוקף מוסרי או רציונלי לטענות שלו כנגד הדבר הזה כ*כפיה* ומכאן שבבואנו לשחרר את עבדיו איננו צריכים להרגיש שאנחנו עושים עוול למישהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא הבנתי מדוע אין לו תוקף יותר משאין למפטם האווזים תוקף. בשני המקרים כופים על האדם העליון דבר מה ופוגעים בזכויותיו. ההבדל היחיד שאני רואה הוא במהות הסובייקט שאותו גוזלים מרשות אדוניו, אבל פספסתי את המקום שבו אתה מסביר את ההבדל הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מגדיר "כפיה על בני אדם" דבר בלתי רצוי שיש למנוע אותו - אני מטיל איסור על כפיה. לאיסור יש סייג, מותר לי לכפות על בני אדם, אם מטרת הכפיה היא מניעת כפיה. (כמו שמותר לי להרוג כדי למנוע את רציחתי ואולי גם רציחתם של אחרים) מכאן שכפיה לשם מניעת כפיה, איננה כפיה. בעל העבדים כופה על בני אדם בעל האווזים כופה על אווזים שיחרור עבדיו של בעל העבדים הוא מניעת כפיה על בני אדם (זאת לא כפיה על בני אדם משום שאנחנו מונעים כפיה על בני אדם) שיחרור אווזיו של בעל האווזים הוא מניעת כפיה על אווזים תוך כפיה על בן אדם (זאת כן כפיה משום שאנחנו לא מונעים כפיה על *בני אדם*) עם בעל האווזים אנחנו מניחים מראש שמקובל עליו שאין לכפות על בני אדם ומכאן שהמעשה שאנחנו עושים לו הוא כפיה חד צדדית תוך הפרת ההסכמה הבסיסית. עם בעל העבדים אין לנו הסכמה מראש שהוא הרי מרשה לעצמו לכפות על בני אדם ומכאן שאין הוא יכול לטעון ששיחרור העבדים הינו פסול מכוח זה שהוא כפיה על בני אדם ומכאן שמנקודת המבט שלי, אין לו על מה להלין - במובן של כפיה. בדיוק כפי שהרוצח הנידון למוות איננו זכאי להלין על עונשו מהטעם שכתוב "לא תרצח"... כל מה שניסיתי להגיד הוא שמנקודת המבט *שלי* אין כאן "דילמה" בה אני צריך איכשהו לאזן בין "זכותו" של בעל העבדים להחזיק בעבדים ובין זכותם של העבדים להיות בני חורין. נקודה די שולית לדעתי... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |