|
אני מסכים איתך שהיום כבר אין פילוסופים גדולים שמנסים להציג תפיסת עולם שלמה, אלא בעיקר "טכנאי פילוסופיה" (ככה כינית אותם?) שעוסקים בתחומים שלרוב אינם נוגעים שלהם לקהל הרחב. נראה לי שזה תופס לגבי כל דיסציפלינה אקדמית, וככל שהיקף הידע מתרחב, כך תחומי העיסוק של חוקר (יהיה זה פילוסוף, פיזיקאי, חוקר ספרות או חוקר בכל תחום אחר) מצטמצמים, ואני לא רואה את זה לשלילה. בקריאה של פילוסופים גדולים מהעבר, שויט' הוא לדעתי האחרון שבהם (עד כה?), ניתן לחוש שהם מנסים לפתור את כל בעיות הפילוסופיה, ואילו לפילוסוף העכשווי קשה מאד לשלוט ברמה מספקת בכל תחומי הפילוסופיה, ולכן גם קשה יותר להציע תיאוריה שתפתור את כל בעיותיה. (שחלקן הגדול, כמעט מיותר לציין, אינו נוגע לציבור הרחב- מה לעשות, רוב האנשים לא תוהים תהיות אפיסטמולוגיות ולא נדרשים לניתוחים לוגיים של משפטים על בסיס יום יומי). אני תוהה אם הצעתך לפניה של הפילוסופיה האקדמית (ולמען האמת אני לא מכיר פילוסופיה "לא אקדמית") לתחומים פופולארים יותר, כמו האקזיסטנציאליזם, אין השטחה של העיסוק הפילוסופי לצרכי רייטינג. אני אישית מעדיף לעסוק כל היום בבעיות הנשירה של המלך הנוכחי של צרפת, ולא במיני בחילה ואימה. ואולי אם ידע פילוסופי בסיסי היה נחלתם של רבים יותר, החלקים הטכניים יותר היו נדמים פחות לעיסוק סרק.
|
|