בתשובה להעלמה עפרונית, 31/12/04 0:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שווים יותר במה? במציאת סיבות למסיבות לפורקן יצרים ואקסטזות נרקותיות משכרות החושים ומחלישות הדעת? איזו מין איכות זו בכלל? סתם הפקרות לשמה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבחורה ההיא מתוסכלת ומתוסבכת ואתה מתוסכל, מתוסבך, חסר סיפוק ואכול הזיות בצורה מעוררת רחמים. ואתה כל הזמן חושף את זה, קשה להבין למה. ואם אתה *באמת* לא תופס את ההבדל בין מנהג חברתי קצת מטופש, הנשיקות האלה בשעת חצות - לבין כפייה דתית *אמיתית*, המשתמשת לצרכיה המכוערים במניפולציות פוליטיות שהובילו לחקיקה אנטי דמוקרטית, ולבין מצב שבו אי אפשר להגיע לבית של ידיד דתי בשבת ברכב (כדי לא לפגוע ב"רגשותיו הדתיים" - למרות שאף אחד לא מכריח אותו עצמו לנהוג בשבת. ולחילונים אין שום רגשות בכלל? ברגשות שלהם מותר תמיד לפגוע?) - אם אתה באמת לא מבין את ההבדלים, הברורים מאוד לעין, אז אפילו אין טעם לנסות להסביר לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאתה, אגב, לא מבין את ההבדל בין כפייה דתית- שזה כשחוקי המדינה מחייבים אותך לעשות דברים מסויימים, כמו להתחתן ברבנות, ולהמנע מעשיית דברים מסויימים, כמו למשל להציג חמץ בפסח לבין התחשבות בזולת- שזה כשאתה מתוך רצונך הטוב, בלי שמישהו מכריח אותך, לא מגיע ברכב לבית ידידך בשבת (כד לא לגרום לו לחוש רע כשותף לעבירה, אני מניח), ממש כשם שכשאני מבקר בבכנסייה אעשה זאת בלבוש מכובד, וכשאגיע לבקר מוסלמי אדוק לא אביא לו בקבוק יין. וכן גם לחילוניים יש רגשות וכשמשהו מפריע למישהו אני משתדל להתחשב בו, מרצוני הטוב וולא בבגלל שכופים עלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי לזהות בין הכפייה הדתית שבאמצעות החוק לבין העניינים שבלית ברירה גם אני אקרא להם כרגע "התחשבות בזולת", רק מניתי אותם בזה אחר זה. יש התחשבות בזולת ויש התחשבות בזולת. אפשר להביא לידיד מוסלמי בקבוק יין או לא להביא לו בקבוק יין, ושני הדברים אינם כרוכים במאמץ גדול. כך הדבר גם עם דוגמת הלבוש בכנסייה שהבאת. לעומת זאת, העניין של ידיד דתי (לא בדיוק ידיד אלא מישהו שפגשנו) בעל אספירציות מחב"תיות המפציר ומפציר שנבוא, ע"מ שנתפעם מקדושת השבת ומיופיה - הוא עניין לגמרי אחר. ואז מתחילים כל הדיונים על השמיניות שנעשה באויר ע"מ שנגיע מרחוק, אבל לא ברכב. בסופו של דבר תמיד יוצא שאנחנו פשוט צריכים באורח פלא כלשהו ללמוד לעוף ע"מ שלא נשתמש ברכב. מה אגיד לך, זה קצת מוציא את החשק לכל הקשר הזה. ההצעות שלנו כי נחנה את הרכב רחוק, על גבול שכונה לא חרדית באותה עיר, ונעשה חלק מן הדרך ברגל - לא נתקבלו. אולי הבחור עצמו, אישית, אינו אשם. אולי זהו פשוט עוד אחד מן הפטנטים של הדת היהודית, שנועדו להמאיס אותה על היהודים. ומה שאמרתי בתגובתי לדבריו של אורי פז הוא, שאין להשוות בין *שני* הדברים האלה - גם הכפייה הדתית וגם הבעיות שהדת מעוררת בין אדם לחברו - לבין הנוהג (המטופש גם בעיני) של "חובת" ההשתתפות במסיבות ראש השנה האזרחי ו"חובת" נשיקת החצות - פעילויות שאפשר בהחלט לוותר עליהן והויתור ה*זה* אינו כרוך לא בבעיה של עבירה על החוק ולא בבעיה של ידיד דתי שבסופו של דבר נעלב ובא בהאשמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, פשוט מזעזע הפורים הזה. הפקרות לשמה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מקום יש להשוות בכלל. מה הקשר? העיקר להתריס ולהשמיץ את חגי העם שלך מתוך שנאה עצמית עיוורת. את חג הפורים חוגגים בזכות הנס שנעשה והגורל היהודי נהפך לטובת עם ישראל, שבלעדי הפיכתו יש להניח שלא היה נותר זכר לישראלים של היום. וכשם לדעתך, מן הראוי לחגוג את חגיגות העצמאות הלאומית של מדינת ישראל, מן הראוי לדעתי לחגוג כל חג אחר (חנוכה, פורים ועוד) שנקבע כהודיה לבורא העולם על הנס הגדול שנותרנו בחיים. ואילו, את חגיגות הסילבסטר חוגגים בגלל מה, אתה יודע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את פורים חוגגים גם בגלל שלאחר שהעם היהודי ניצל מן הגזירה הוא עשה פוגרום בפרסים והרג 27000 מהם, מספר זעום ממש, לא משמעותי. כל חגי ישראל, ללא יוצא מן הכלל, מעבירים מסר פשוט מאוד: רצו להרוג אותנו, איכשהו ניצלנו, אז נקלל את הגויים ונאכל משהו (או נצום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבקש שלא להמעיט מהמצווה הגדולה שעשו היהודים בהורגם 75,000 רוצחים שפלים שנקהלו להרוג ביהודים. טז וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ נִקְהֲלוּ וְעָמֹד עַל-נַפְשָׁם, וְנוֹחַ מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהָרוֹג בְּשֹׂנְאֵיהֶם, חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אָלֶף; וּבַבִּזָּה--לֹא שָׁלְחוּ, אֶת-יָדָם. הטענה שכאילו מדובר רק ב 27,000 עלולה לתת את הרושם שהיהודים הם חלילה זאבים אכזריים במעטה של כבש ונמנעים מלחסל רוצחים שפלים מטעמי מוסר מזויף. י אָרוּר, עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה; וְאָרוּר, מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר הוא ה"עד דלא ידע", כמובן. לא מעניין אותי מה הסיבה. מצידי יכולים לחגוג את יום הולדתה של בת הים הקטנה (סיפור שהוא אמיתי באותה המידה). למיטב ידיעתי, לא כל יהודי העולם היו בשושן או ביתר ערי וכפרי הממלכה בזמן ההוא, ולפיכך היה נותר הרבה יותר מזכר ל"ישראלים של היום" גם אם הדמות הבדיונית המן הרשע הייתה מצליחה במזימותיה. בגלל שנגמרה שנה אחת ומתחילה אחרת. כדי להזכיר לי שממחר, כשאני כותב צ'ק, צריך להיות רשום "05" בסוף התאריך, ולא "04". וכי סיבה למסיבה זה תמיד דבר חיובי. ובפעם הבאה שאתה מביא לי קישור למדור ה"יהדות" (קרי: מתנחבלות) של נרג', אני באמת לא עונה לך יותר. לעניין הקישור הראשון: שנה שעברה לא הלכתי לשום מקום בסילבסטר (הקלאפטע נרדמה), ושום דבר לא קרה. שלשום פשוט נפגשתי עם כמה חברים בביתו של אחד מהם ופתחנו שמפנייה בשעה היעודה (למעשה, שתי דקות אחרי, אבל מי סופר), ואכלנו עוגה טעימה. לעניין הקישור השני - אף אחד לא חוגג שום דבר לזכר אף סילבסטר, ומספיק כבר עם הטענה המטומטמת הזאת. אנחנו חוגגים את השנה האזרחית החדשה. הבעיה היא ש"ערב ראש השנה" כבר תפוס בגללכם, ואילו "ניו יירז איב" לא מתגלגל טוב במיוחד על הלשון דוברת העברית. אז תפסו משהו דומה. מיהו סילבסטר? סילבסטר הוא הקדוש הנוצרי שנפל בחלקו הכבוד המקרי לחלוטין לאכלס את יום ה-31 בדצמבר. כפי שאתה בוודאי יודע, לכל אחד מימי השנה יש קדוש שעבורו מוקדש אותו יום (פרט ל"יום כל הקדושים", שמוקדש לכל המסכנים שנגמר הסטוק לפני שקיבלו יום). אז בארץ אימצו את הכינוי הנוח, וקוראים לזה "הסילבסטר". מבחינת החוגגים, היום הזה יכול להקרא על שם סטאלונה. מה שהם הולכים לחגוג הוא לא את "חג הסילבסטר" אלא את ראש השנה האזרחי. אני בטוח שאם בטעות היה מתגלה שהיטלר נולד ב-א' פסח, אף אחד לא היה מתלונן על כך שכל יהודי העולם חוגגים בארוחה משפחתית את יום הולדתו של היטלר1. 1 זה לא גודוין, אני רק משיב לדביל מהקישור השני של אורי, שהתחיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"מתנחבלים" מנרג' גם לא יודעים שה-31 בדצמבר הוא לא יום הולדתו של אותו אנטישמי אלא יום מותו, סיבה למסיבה בפני עצמה. ובלי שום קשר, ראש השנה ה"אזרחי", "נוצרי" או "גרגוריאני" קדם לגרגוריוס, לסילבסטר, לנצרות, וכנראה שגם לאזרחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק לגבי הצורר הנאצי, הוא נולד בחמישי בפסח (י''ט בניסן). כמעט הצליח לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שפרדוקס ימי ההולדת מבטיח לנו צורר כלשהו בכל יום חג שרק נרצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי ששואל: אין לי מושג מה פירושה של ההודעה שלמעלה, וזאת למרות שכרגע כתבתי אותה... תזכירו לי לספור עד 10 לפני שאני לוחץ על "אשר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מה שהפרדוקס מבטיח זה שבהנתן מספיק צוררים, קצת יותר מ- 24, יהיו שניים שהיארצייט שלהם נופל באותו יום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון בן שטח הוציא להורג 80 מכשפות ביום אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד סיפור יפה. משהו עם כדי חרס ומגבות. אתה יכול לספר לנו אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המספר המינימלי ש*מבטיח* כזה דבר הוא 367 (בהנחה שחוגגים לפי הלוח האזרחי, ושכל הצוררים המדוברים כבר מתים (ברגותי וזביידי עוד לא נספרים, אבל אינשאללה...)). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל לך תגיד את זה למי שכתב את ההודעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבוקר התעוררתי עם תובנה חדשה. זה כבר כמעט 2000 שנה שאנחנו חוגגים מדי שנה את יום צליבתו של אותו האיש. רק שאנחנו קוראים לזה "ליל הסדר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גנוז תובנתך, גנוז. ישו רק הוסגר בחג הראשון של פסח. עד לצליבתו בפועל עברו כמה ימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במרקוס כתוב שישו נצלב בחג הפסח (אולי בחג השני?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בערב הפסח תלאוהו ליש''ו הנוצרי והכרוז יוצא לפניו מ' יום קודם שהוא יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו ולא מצאו לו זכות ותלאוהו בערב הפסח'' מסכת סנהדרין פרק ו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מתי יש מצב שההעלאה על הצלב התבצעה ביום הראשון של פסח (בשום אופן לא בערב החג), כך שבהחלט יתכן כי הצדק עמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שאנו מכינים את המצות מדם של נוצרים לא סייעה לך להבין את סיבת החגיגה? זה בדיוק כפי שבפורים אוכלים את אוזנו של המן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |