בתשובה לאורי פז, 29/12/04 14:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. איזה טיעון "ענייני"? - שלא מלמדים במערכת החינוך הרבה יהדות, ושככל הנראה יש מקומות בהם לא מלמדים אותה כמעט בכלל? - זה נכון, אבל כשיבואו לתקן את תכנית הלימודים יהיו נושאים חשובים ודחופים פי כמה, שדובי הזכיר חלק מהם. ב. "מעולם לא התעצבנת עלי"? - טוב, אז לא. פשוט התרשמתי שכשבנאדם מזדרז ומגיב לדבר נכון שציינתי בקשר למיכאלי, ואומר שאני רוקד "מה יפית" לפני האקס-צ'יף, זה או מפני שהוא מתעצבן או מפני שהוא סתם זבל, אבל אולי אני טועה. אתה "לא ידוע כעצבני במיוחד"? - תשמע, חוש ההומור שלך הוא חד פעמי! מזמן לא צחקתי ככה. שאתן קישורים? ג. לא ביקרתי במיטתה של מיכאלי, אבל כן - העדות שלי וההתמצאות שלי אכן נובעות ממעורבות במה שנעשה מאחורי הקלעים של הפסטיבלים, מיכאליים ואחרים, המוצגים כלפי חוץ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א'. כבר הבהרתי בתגובתי לדובי שהנושא "יהדות" חשוב לא פחות ואולי אף יותר משאר המקצועות החופשיים שהתלמיד הישראלי בור ועם הארץ בהם. ב'. לא התעצבנתי. בסה"כ החזרתי לך במטבע הלשון שלך, שאתה רוקד מה יפית בפני איילים, במידה ומיכאלי רוקדת מה יפית בפני קוראי הראיון עמה. ומאחר והיא לא, אז אולי גם אתה לא יודע לרקוד... ג'. לא, סליחה שחשדתי בכשרותך, רק שעדיין נדמה לי שבתור אמרגן לענייני בואמה ישראלית, קפצת בעליזות לא רק לתוך מיטתה של מיכאלי, ומכאן היכרותך המעמיקה עם אופייה של העלמה הנוטשת בשעת השיא... (אלמוני, פיך ענה בך -:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אכן, הבהרת בתגובתך לדובי שיהדות זה חשוב, אבל מעולם עדיין לא הצלחת להבהיר, למרות שאתה משתדל כבר הרבה זמן - *למה* היהדות היא חשובה. אתה הרי יודע יפה כמוני שהמדינה הזאת תתקיים ללא שום בעיה בלי יהדות, ותתקיים *הרבה יותר טוב* בלי ישיבות, בלי תלמידי חכמים וגם, סליחה - גם בלי החרדים, נושאי הדגל של ה"יהדות", בכלל. אתה הרי לא אידיוט מושלם, ולמרות המאמר הסהרורי והמורכב בעיקר מניים-דרופינג, שפירסמת כאן, אתה יודע יפה כמוני שה"התבוללות" לא תזיק לאיש, ושהעליה הרוסית הלא-יהודית תורמת לכלכלת ישראל ולתרבותה תרומה חשובה מאין כמוה, בעוד שדוברי ה"יהדות" הם כאבן ריחיים על צוארה. אתה יכול להמשיך לצעוק אלף פעמים ש"היהדות היא חשובה", אבל דבר שאין לו ולו נימוק אחד המתקבל על הדעת - לא יעזור אם תצעק אותו. ב. טוב, אם זה כל כך חשוב - לא התעצבנת. ג. אין טעם שאחזור ואספר כאן שלא הייתי עם מיכאלי במיטה. את הזיות התשוקה שלך בקשר אלי אשאיר לך, ואת מה שאני יודע עליך אשאיר לעצמי. הרי אחרי הכל, ואולי בניגוד למה שאתה חושב - אני אדם הגון, דיסקרטי ומנומס, והעובדה שאני מצוי בנעשה מאחורי הקלעים לא תשנה את תכונותי אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין שמדינת ישראל לא תתקיים ולו לרגע קט אחד ללא יהדות. אני מאמין שבאותו רגע שבו הישיבות הקדושות יאלצו להגר מישראל לחוץ-לארץ וללמוד משם את תורתם אומנותם, בשל הצרת רגלי לומדיהן מבחינה חוקית (גיוס בכפיית עריצות הבג"ץ וכיו"ב) – מדינת ישראל תחדל מלהתקיים כמדינה ריבונית בתוך גוב האריות המוסלמי או בכלל וחלומם הרטוב של נמוכי המצח החפצים בהשמדתה בוא יבוא על כל תושביה. (על החלום ופשרו, ראו: אינני יודע מהו אותו ניים-דרופינג שאתה מדבר עליו, אבל אני מאמין ברמ"ח איבריו ובשס"ה גידי בכל מילה שהעליתי על הכתב במאמרי "גורל יהודי אחד" (דיון 2173). ואין לדברי בדבר היזקה הרב של ההתבוללות כל קשר לתרומתה התרבותית והכלכלית של העליה מבריה"מ לשעבר משנות ה-90, שיש לי הזכות להיות חלק אינטגרלי ממנה בארץ. זה שסקטור אחד בציבוריות הישראלית תורם מבחינה מדעית אינו גורע מתרומתו הממשית של סקטור אחר מלתרום את חלקו הלגיטימי והתועלתי על-פי אמונתו לא פחות אלא אף יותר מכל החייל הלוחם. בני הישיבות הקדושות אינם בשום פנים ואופן כאבן ריחיים על צווארה של מדינת ישראל, באותה המידה שהסטודנטים לסינית עתיקה או למשפט האנגלי והעותומני אינם כאבן ריחיים על צווארה. מימי לא צעקתי באף במה ש"יהדות זה דבר חשוב". תמיד השתדלתי ואני משתדל יותר יפה ממך לדבר יפה ולהשמיע את טענותיי ונימוקיי בנחת ותהיה בטוח שרק כך הם נשמעים ונופלים על אוזניים קשובות של אלה שבאמת איכפת להם מעתיד העם היושב בציון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הטענות והנימוקים שאתה משתדל תמיד להעלות הם מן הסוג שהעלית בתגובה זו - אלה טענות חסרות נימוקים לחלוטין. אתה *מאמין* שללא הישיבות מדינת ישראל תחדל להתקיים. אכן, זו זכותך *להאמין* בכל מה שתרצה - אבל לטעון כי האמונה האישית שלך היא בפני עצמה מספקת כ*נימוק*, העשוי להתקבל על דעתם של בני אדם הגיוניים - הרי זה חסר כל טעם. הסטודנטים לסינית הם מעטים מאוד, הרבה פחות מתלמידי הישיבות הלומדים לימודים שהם אולי יקרים מפז בעיניך ובעיניהם, אך אין בהם כל תועלת מעשית. הסטודנטים הלומדים את המשפט האנגלי יש להם מה לתרום, בשלב מאוחר יותר - למשפט הישראלי. ומאמרו, החשוב כשלעצמו, של אלוף בן - אינו שייך לנושא. אני דיברתי במפורש על העליה הרוסית ה*לא יהודית*, ואתה, כתגובה, שייכת עצמך לקבוצת אוכלוסיה זו. האם, בניגוד לרושם שהשתדלת לעשות כאן במשך זמן רב - אינך יהודי? (לא שיהדותו או אי יהדותו של משהו מעניינת אותי, אבל אם אינך יהודי בסופו של דבר - כל ההתנהגות שלך כאן היא אפילו יותר מוזרה מכפי שנראתה עד עכשיו) לצערי זמני אץ לי וזוהי תגובתי האחרונה לעת עתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמונה הזאת שלי בדבר כוחו של לימוד התורה כשמירה על ביטחון העם מתבססת על העובדות ההיסטוריות שמאפיינות את העם היהודי מיום היוולדו. זה שההיסטוריה מתחילה ממך והלאה מעיד בדיוק על מי ומה אתה. אין זה עניין של כמות הסטודנטים לעומת כמות בני הישיבות. מדובר בעניין עקרוני: תומכים בלימודי ההשכלה או שלא. ישראל צריכה ללמוד בעניין זה מהמדינות הנאורות כמו ארה"ב וצרפת. אני סבור שכל מי שלומד באשר מה שהוא לומד, תורם בלימודו, במישרין או בעקיפין, לפיתוח מדינתו. וכל אימת שבמדינת ישראל עוד מותר ללמוד ולהשכיל מבלי שהבג"ץ יפריע בכך, לגיטימי בעיני להיות בן ישיבה לתפארת מדינת ישראל בדיוק כמו שלגיטימי בעיניך להיות סטודנט לתפארת מדינת ישראל שעתיד להיות חתן פרס נובל. סליחה, משום מה לא שמתי לב ל"לא-יהודית" שלך. ובכל זאת, אף אחד לא טען שאדם מתבולל לא יכול להיות לא-פרודוקטיבי לחברה. מה גם שמתוך היכרותי המעמיקה עם אוכלוסייה זו, רובם לא בחרו במודע להתבולל, אלא שהם דור רביעי וחמישי לאנוסי הקומוניזם רודף היהדות עד חורמה. ורק לפני שבועיים אירחנו בביתנו בשבת שתי בחורות שכאלה (גרושה עם ילד ורווקה) שנמצאות בעיצומו של תהליך גיור כהלכה מרצונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צרפת הנאורה לא אוסרת על חבישת כיפות בבית הספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא על כך דיברתי, אלא על תמיכתה בהשכלת צעיריה. מה גם שבצרפת מותר לחבוש כיפה, זה רק הרב הראשי של צרפת, הרב יוסף סיטרוק, המליץ שלא לחבוש בפומבי על מנת שלא להיות קורבן למעשי קונדס אנטישמיים. ככל שידוע לי, צרפת הנאורה לא רק שכמעט ולא גובה שכר לימוד מהסטודנטים שלה, אלא שאף נותנת להם דמי קיום למחיה בתקופת לימודיהם. כל זאת העיקר שילמדו וישכילו. אגב, בצרפת גם יש מקצוע חובה בבגרות, תחזיקו חזק: פילוסופיה. הלוואי בישראל. אולי במאה הבאה, מי יודע... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היום שרים בצרפת מדברים על צורך באפליה מתקנת לטובת המוסלמים, וצריך להבין שבטרמינולוגיה הצרפתית אין בכלל מונח של 'אפליה מתקנת', שלקוח מעולם המושגים של מדינות כמו ארה"ב. בצרפת המטרה היא הצנעתם של ההבדלים וטשטוש כל הסממנים המגזריים. זוהי בדיוק מהותו של חוק הרעלה, שאוסר גם חבישת כיפה בבתי הספר של המדינה" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שאותו כתב כתב באותו עיתון את הדברים הבאים, כפי שאמרתי: "רוב הציבור היהודי בצרפת שותף לעמדת הממשל, הקובעת כי החצנה של סממנים דתיים רק תגביר מתיחות בין דתות ותגרור ביטויים אנטישמיים. ביטוי ברור לכך נתנה המלצתו של הרב סיטרוק ליהודי צרפת שלא לחבוש כיפה בפומבי בכדי שלא ליצור מתחים מיותרים או סיכונים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. איכשהו, כיפה וסמלי דת נוצריים חמקו מן האיסור על הצגת סמלי דת בבית הספר. הרעלה לבדה נשארה ברשימת האיסורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |