![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אז למה מיידעים אותנו רק על ההוצאה? עכשיו כשאני חושב על זה, די משונה שאף פעם לא נתקלתי ב"נכנס המרצע אל השק!"; או שאפשר לקנות שקים עם מרצע בפנים? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אולי בשק היו שלושה מרצעים מלכתחילה? (וכמו שאני אומר לאורי פז כשנראה לי שאני נתקל בבור סוד: אני פורש מהמשך הדיון. זכות המלה האחרונה מוענקת לך) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ברשותך אני אשמור אותה להזדמנות אחרת, ואם אצבור עוד 999 כאלה, אמיר אותן בזכות התמונה האחרונה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם אני לא נתקלתי אף-פעם במרצע הנכנס אל השק, אבל: בִּרְחוֹבֵנוּ הַצַּר גָּר סַנְדְּלָר אֶחָד מוּזָר הוּא יוֹשֵׁב בִּצְרִיפו וְלֹא עוֹשֶׂה דָּבָר. מַדָּפָיו הָרֵיקִים מְכֻסִּים בָּאָבָק כְּבָר שְׁנָתַיִם מֻנָּח, הַמַּרְצֵעַ בַּשַּׂק. (יורם טהרלב) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא לשכוח את שלושת הבתים האחרונים, על הרב ישראל אריאל: בִּירוּשָׁלַיִם יֶשְׁנו אִישׁ, לְגַמְרֵי לֹא צָעִיר, שֶחוֹלֵם עַל פִּיצוּץ בְּכָל פִּנּוֹת הָעִיר. הוּא מַכִּיר כָּל סִמְטָה, כָּל רְחוֹב וּשְׁכוּנָה, כְּבַר מָצָא מָקוֹם מַתְאִים לִטְמוֹן אֶת הַלְּבֵנָה. וְהוּא אוֹמֵר: תָּמוּת הַמְּדִינָה, אִם לַמִּקְדָּשׁ תְּהִי זֹאת אֶבֶן-הַפִּנָּה. עַל כַּפָּיו אוֹתָהּ יָבִיא לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
על כפיו *אותנו* יביא... | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יפה מאד. פספסתי. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |