|
||||
|
||||
באותו לילה שלחתי לך תגובה שניתן לסווגה כ"שטותניקיות מושקעת היטב", כלומר - כזו שאינה מסתפקת בשניים שלושה משפטים אלא שואפת להרבה יותר :-] . זאת מתוך שהאמנתי שאיים שטותניקיים בתוך אוקיינוס הרצינות (החשוב פי כמה, על כך אין עוררין) הם מותרים, ופה ושם אפילו מתקבלים בברכה. טעיתי. התגובה סולקה בזריזות בלתי צפויה, טרם הנץ השחר על ארצנו הקטנטונת(?). לא ינום ולא יישן. נראה שהאייל הוא אתר לאנשים רציניים ומכובדים ואין בו מקום לטיפוסים כמוני. עכשיו, רק ע"מ לספק את סקרנותי - אילו היית קורא את התגובה ההיא, שפתחה בערך במילים: "תראה, אדון דוקטור פרופסור מיקרופרוססור עוזיוי, אני אשה פשוטה אני, לא מבינה, אשה פשוטה, נוסעת איפה צריך ולפעמים בטעות נוסעת גם איפה לא צריך..." -- האם היית מקבל את סדרת התארים, "דוקטור פרופסור..." (שחזרה אח"כ עוד כמה פעמים) - כרוחה, בהומור - או שהיית נעלב עד למעמקי נשמתך, שוקע בדכאון עמוק ודורש התנצלות מיידית בשלושה העתקים? (אגב, השימוש ב"מיקרופרוססור" היתה בו, מצידי, קריצה לשיח מאוד מעניין שהתנהל {או שעודנו צפוי להמשיך ולהתנהל} כאן לאחרונה בין ניצה לשכ"ג) מולי |
|
||||
|
||||
לא יודע מה יענו אבל אם זה באמאת מה שכתב אז אני לא רואה איפה יש כאן הומור. סתם רעש לבן ולא סמפטי במיוחד. |
|
||||
|
||||
גם לי יש שאלה. נניח שאחד הקוראים נתקל באישון ליל בידיעה חדשותית שמצריכה טיפול דחוף, אבל, בחפזונו, לא מצליח למצוא באיזו ערוגה יש לשתול את הידיעה בנושא. מתוך שהשעה מאוחרת והמלאכה מרובה, הוא מחליט להיטפל (מכל הדברים שבעולם) לשם המשפחה של אחת מנכבדות האתר, ולתלות את הידיעה - מעשה קונדס - על התגובה האחרונה שלה. כמה העתקים דרושים להתנצלות בעניין סבוך כזה? (הראשון היה נשלח עוד באותו בוקר, אם היה לאן). |
|
||||
|
||||
מילא, אנחנו כבר נסתדר בינינו. עם התנצלויות לא הולכים למכולת, כמו שאמרה אלגרה דה ויקטור, משוררת רחוב אחת שאני מכירה. לעומת זאת הודנא שתכלול הסדר תשלומים צנוע (יותר טוב לא צנוע), הרחק מעיני הקהל הקדוש - תתקבל בברכה. חבל, דווקא לעניין הערוגה שבה צריך לשתול את הידיעה הדחופה היתה לי תשובה מצויינת בתגובה האבודה ההיא... :-] אבל על - "אחת מנכבדות האתר.." - המערכת מוחה בתוקף, וחוששתני שאפילו שבעים ושבע התנצלויות בתוספת שבעים ושבעה ריבוא מית/ט/ות משונות לא יעזרו לך. זה אבוד. ****** May your heart be light and happy, (זה אירי, אא"ט)May your smile be big and wide, And may your pockets always have a coin or two inside May your heart be warm and happy With the lilt of loud laughter Every day in every way And forever and ever after. זהו, זה לא שגמרנו, חלילה, אבל, הממ... סיימנו - סופית, נכון? ליל מנוחה וד"ש לגברת |
|
||||
|
||||
אם כבר מדברים על ברכות איריות, יש להם איזו ברכה משונה שאומרת "May the road rise to meet your steps" שנשמעת לי כמו "הלואי שתלך כל החיים בעליה". מויחל טויבעס. |
|
||||
|
||||
May the road rise up to meet you. זו ברכה גאלית עתיקה שמאחלת לך להיות בתוך המחשב כף יד של אלוהים.
May the wind be always at your back. May the sun shine warm upon your face; the rains fall soft upon your fields and until we meet again, may God hold you in the palm of His hand. |
|
||||
|
||||
זה גם הפזמון של להיטם (היחיד) של פאבליק אימאג' לימיטד (PIL) |
|
||||
|
||||
עוד ישוב ויתנהל, אי''ה. אבל לקרוא לעוזי מיקרו-פרופסור זה לא יפה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |