כמה הערות 271211
עוזי ו. יום א', 26/12/2004, 22:44
1. הוועדה מגדירה את היעדים: "צמצום פערים, קידום ושיפור מתמשך של הישגים לימודיים". הסדר צריך להיות הפוך. אם המטרה הראשית היא צמצום פערים, קל מדי לצמצם אותם כלפי מטה.

2. אורך יום הלימודים: למה ילדים בכתה א' או ד' צריכים להיות בבית-הספר עד 16:00? זה לא משאיר זמן לשום דבר אחר, במיוחד בחורף. ולמה "ילדים" בני 17 לא יכולים ללמוד עוד שעה-שעתיים? למה צריך להכניס למטת סדום כזו את כל 12 שכבות הגיל?

3. חמישה ימים בשבוע: נוח מאד לאנשים שעובדים חמישה ימים בשבוע. אבל חלק גדול מאד מהמשק עדיין עובד בימי שישי; מה הם אמורים לעשות עם הילדים הקטנים?

4. מעבר מבחינות בגרות ל"עבודות מחקר": לא נעים לי להיות זה שמביא את הבשורות הלא נעימות, במיוחד לא במדיום הזה; שמעו בוועדה על האינטרנט?

5. למה המורים צריכים להקדיש שמונה שעות בשבוע להשתלמויות? רחמנות. מצד שני הקצאת השעות (ביסודי: 26 הוראה, 8 לתלמידים, 8 להשתלמות) לא לוקחת בחשבון פעילות בית-ספרית (מישיבות פדגוגיות עד הכנת מסיבת חנוכה).

6. המנהלים יוכלו "לייצר מקורות הכנסה נוספים, למשל על ידי השכרת מבני בית הספר לפעילויות בשעות הערב". בונים ומתחזקים את בתי הספר מכספי ציבור. אין שום סיבה שהכנסות שהבנינים האלה מייצרים יכנסו לכיסיהם של ההורים מן המעמד הגבוה דווקא (הם אלו שהבנים שלהם לומדים באזורים שבהם יש למי להשכיר את המבנה). כדי לתת מוטיבציה למנהלים לעסוק בנושא, אפשר להעביר (למשל) 25% מן ההכנסות לבית-הספר; השאר צריך לחזור למשרד החינוך - עדיף לקרן שתממן פעילויות נוספות בבתי ספר חלשים.
כמה הערות 271215
האייל האלמוני • בתשובה לעוזי ו. יום א', 26/12/2004, 23:40
5. 42 שעות ממלאות כמעט לחלוטין שבוע עבודה. מתי הם אמורים לבדוק עבודות בית ולתכנן את השיעורים הבאים? התשובה (כנראה) למטה.
--------
בחופשהגדולשיקוצץלחודש
כמה הערות 271216
ב. ל. • בתשובה לעוזי ו. יום א', 26/12/2004, 23:56
1 כשאומריפם צמצום פערים וקידום ההשגים הכוונה היא לצמצום כלפי מעלה, כמובן.
2+3 אני מכיר הרבה יותר אנשים שעובדים חמישה ימים בשבוע מאשר אנשים שמסיימים לעבוד בשעה שתיים בצהריים. רוב המשק עבר לחמישה ימים וטוב שמערכת החינוך תתאים עצמה לכך. מה אמורים לעשות היום עם הילדים הקטנים בין סיום הלימודים להגעת ההורים הביתה מהעבודה?
4 אני לא מבין את הקשר בין אינטרנט לעבודות מחקר. אם בחשש מהעתקות עסקינן אז אפשר לבטל גם את העבודות הסמינריוניות באוניברסיטאות (אני שומע את ח"כ יאיר פרץ ברקע?)
5 אין קשיחות בקריטריונים של הוועדה- הרעיון הוא שהמורה ילמד בין 23 ל-‏28 שעות בשבוע ואת שאר הזמן ישקיע בהשתלמות, בתלמידים ובתפקידים שונים בבית הספר (עמ' 13 למעלה במסמך המצורף)

ולסיכום, ברוח חיובית- סוף סוף מישהו מנסה לטפל מן היסוד בבעיה משמעותית במדינה
כמה הערות 271220
האייל האלמוני • בתשובה לב. ל. יום ב', 27/12/2004, 0:32
1. כמובן? מנין זה כל כך מובן? בפועל, הצמצום הוא בד"כ ע"י הורדת הרמה (התקציבים אשמים, לא אנחנו...), אבל כדי למכור את החבילה לציבור מנסים לגרום לו להאמין שהצמצום יהיה כלפי מעלה). גם כאן הנסיון מלמד שזה עובד היטב: או שהציבור קונה את הבלוף, או שהכלבים נובחים (<האו-האו משלי>) והשיירה עוברת.
כמה הערות 271374
ב. ל. • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 27/12/2004, 23:11
אמנם התקציבים אשמים, אבל תקציב החינוך לשנה הזו, למרות כל הקיצוצים, עלה ב1.7 מיליארד ש"ח
אבל העובדה שלמרות כל המאמצים הפגם היחיד שמצאת בדו"ח ושהצלחת להגן עליו הוא סדר הדברים כפי שהוא מופיע בידיעה ב'אייל' (ולא בדו"ח, כמובן), אומרת דרשני
כמה הערות 271223
עוזי ו. • בתשובה לב. ל. יום ב', 27/12/2004, 0:45
בעניין המעבר לחמישה ימים, הייתי שמח לראות מספרי אמת. יש לי הרגשה שהאנשים שהאנשים שאני מכיר מכירים הם לא מדגם אקראי.
כמה הערות 271221
יעקב • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 27/12/2004, 0:38
1) ואכן זה יהיה ההישג - צמצום כלפי מטה.

2) לומדים רק עד 14:00 אח"כ זה חוגים ובייביסיטר. המטרה היא להשתלט לך על החיים. לא ללמד שום דבר.

3) אף אחד כבר לא עובד בימי שישי.

4) הועדה לא עוסקת בקטנות. מטרתה פוליטית, לחסל את החינוך הפרטי ולעשות זאת בצורה שתעלה את הפופולריות של שרת החינוך.
כמה הערות 271276
דובי קננגיסר • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 27/12/2004, 11:58
2. אפשר להניח שהמודל על פיו הם מקווים ללכת הוא זה האמריקאי, שם שעות אחה"צ בביה"ס מוקדשות לעבודה אישית - הכנת שיעורים וכתיבת עבודות. הרעיון הוא שכשהילד יגיע הביתה, ההורים לא יצטרכו לשבת לו על הראש כדי שיכין שיעורים. מדובר פה בעוד הורדת אחריות מההורים והעברתה לביה"ס. אם זה טוב או רע, אני לא יודע.
לגבי שעות הלימודים, אני מניח שהם מתבססים על אותם "מחקרים" (עם או בלי מרכאות) שמצביעים על ירידה משמעותית ביכולתם של ילדים ואנשים באופן כללי לקלוט חומר בשעות הצהריים המאוחרות, לאחר יום שלם של לימודים.

4. אני דווקא חושב שאחד הדברים הכי חסרים במערכת החינוך כיום הוא איזשהו אלמנט של כתיבת טקסטים. הפיכת עבודות לאלמנט מרכזי בציון הופכת את מקום הכתיבה לחשוב יותר באופן כללי, ואולי אפילו נגיע למצב שאנשים לא מגיעים לאוניברסיטה כשהם מחזיקים באמונה שאחרי כל נקודה חייב לבוא אנטר.
לגבי הקשיים הטכנולוגיים - המורים יצטרכו להיות יותר קפדניים, כמובן. זו לא סיבה לוותר על אלמנט שישאר מרכזי בחייהם גם כשהם יעברו להשכלה הגבוהה.
כמה הערות 271289
עוזי ו. • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 27/12/2004, 13:01
2. עדיין חסרה לי ההפרדה בין כתות א' לי"ב. את כולם צריך להחזיק בבית-הספר אותו מספר שעות? ילדה בכתה א' רוצה לשחק בבובות שלה מאחת בצהריים ולא מארבע, ואין לה כל-כך הרבה שעורי בית.
כמה הערות 271290
ראובן • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 27/12/2004, 13:04
שלא לדבר על שנת הצהריים.
כמה הערות 271291
עוזי ו. • בתשובה לראובן יום ב', 27/12/2004, 13:13
אני במקומך הייתי שם את הדגש על סעיף 6 שלי (שם הפוטנציאל האמיתי לדיון של 3000 תגובות).
ראשון ראשון ואחרון אחרון 271510
האייל השולי • בתשובה לעוזי ו. יום ג', 28/12/2004, 17:49
לגבי סעיף מספר 1 אין לי מה לומר, אני משוכנע שמנסחי "ועדת דברת" התכוונו לצמצום הפערים כלפי מעלה ולא כלפי מטה. בסעיף מספר 2 מתחילות הבעיות.

2. לאחר השעה 14:00 בערך מאבדים התלמידים את יכולת הריכוז שלהם ואין הם יכולים לקלוט כלום וודאי שלא להיות פעילים בשיעור. נתון זה מסתמך על מחקרים וכן על ידע אישי. הסטודנטים שבין האיילים עשויים לאשר או להפריך זאת.
בנוסף, היום הארוך עשוי לפגוע בתלמידים החלשים ובתלמידים הנמצאות במסגרות השילוב. ילד בעל הפרעת קשב וריכוז או לקות למידה כזו או אחרת לא יוכל להדביק את כיתתו, הן בשל גודש החומר הנלמד הן בשל היום הארוך.
החלת היום הארוך תפגע במורות (שכן ידוע שמשרות ההוראה מאויישות ברובן בידי נשים). כיום המשרות הן "משרות אם"
ולכשתצא לפועל ועדת דברת יאלצו הנשים, שמתפקדות גם כאמהות וכמנהלות משק בית במקרים רבים (יש לציין שהגנים לא יעברו ליום ארוך), למצוא תחום אחר שיאפשר להן לתפקד בכל החזיתות. אני צופה שתחום ההוראה יעשה פופולרי יותר בקרב הגברים.
3
. הרעיון של חמישה ימים בשבוע הוא, על פניו, רעיון מצוין שמותיר לילד סופשבוע ארוך ולהורים זמן איכות עם ילדיהם אך למעשה ניווכח, כמו בקורה בחופשות אחרות, שהמוני בני נוער וילדים מסתובבים בקניונים וברחובות באפס מעשה. לו היתה הועדה נרתמת להקמת מערך העשרה בימי שישי-
יוזמתה היתה נשכרת.

4. המעבר לעבודות מחקר יכל להיות מוצלח- הפסקת התפישה של ביה"ס כבית חרושת לציונים, העמקה וחופש מחשבה רב יותר לתלמידים, התחשבות בתלמידים בעלי חרדת בחינות, וכיו"ב- לו וודאי היה ש: א. יהיה מנגנון של פיקוח שימנע העתקה.
ב. האוניברסיטאות והמכללות יתייחסו לעבודות כאל כרטיס כניסה ראוי. אם האוניברסיטאות לא יקבלו את העבודות כפרמטר ראוי- אזי אין טעם בשליחת הילדים לבתי הספר התיכוניים, מוטב להשקיע את הכסף והזמן בפסיכומטרי.

6. הסמכות שתועבר למועצות האזוריות ולמנהלים היא סמכות מסוכנת. האוטונומיה עשויה להזיק- מנהלים יפעלו, כראשי מועצות ועיריות, והרי אין חדש וזה לא אמור להפתיע, בשרירות ויעסיקו את הקרובים להם ואת המורים הפועלים על פי האג'נדה שהם, המנהלים, מכתיבים.
האוטונומיה הניתנת למועצות אף היא מסוכנת, שהרי העיריות בערי הפירפרייה אינן מצליחות לנהל את התקציב שלהן בצורה אופטימלית- מי מבטיח שהן לא יעשו בתקציבי החינוך שבידיהן שימוש לרעה.
שימוש במבנים לצורך מקורות הכנסה פותח דלת לכלכלנים לתחוב את אפם, שכסר נמצא שם לא מעט זמן, למערכת החינוך.
כבר שנים שמגיעים סוכני שיווק של עיתוני ילדים ונוער לבתי הספר ומשדלים את ההורים, דרך פיתוי הילדים, לרכוש מנוי לעיתון אותו הם מייצגים. עתה העניין עשוי אף להחריף.

7. מה יהא ע אותם 15,000 מורים שיפוטרו? על פי אילו קרטריונים יפטרו אותם? מה יהיה גובה הפיצויים שיקבלו המורים המפוטרים? האם זה מצויין בדו"ח?

יש כמובן עוד בעיות רבות ברפורמות של ועדת דברת, בין הבולטות הן חוסר המעורבות של אנשי החינוך, קרי מורות ומנהלות, בניסוחן, או נכון יותר לומר- ההתעלמות מדעתם כאשר היא לא התאימה. הדו"ח נוסח ע"י שורה של כלכלנים וישנה תחושה שמנסחיו בחרו להתייחס למערכת החינוך, לבתי הספר, כאל מפעל כלכלי- כאשר הציונים הם התוצרים והתלמידים הם חומרי הגלם, דא עקא, להבדיל ממפעלים כלכליים אחרים במפעל החינוכי אין המנהל לבחור את טיב "חומר הגלם" שלו. לכל תלמיד רקע שונה, צרכים שונים, לקויות וקשיים שונים. הנסיון לבטל את השוני הזה ע"י מנגנונים שאמורים ליצור היזון חוזר הינו מלאכותי ומסוכן.
ראשון ראשון ואחרון אחרון 271552
easy • בתשובה להאייל השולי יום ג', 28/12/2004, 23:12
כתלמיד בעברי וכסטודנט בהווה, אני רוצה להפריך את הטענה שבשעה 14:00 המוח מסיים את יום העבודה.
בתיכון למדתי חמישה ימים בשבוע, בד"כ רצוף מ7:15 עד 13:30 (ביום שישי מ6:30 עד 12:45) ויומיים בשבוע גם בין 14:00 ל 16:00. לא כזה נורא. (חוץ משעת 0 ביום שישי)
כסטודנט היו לי ימים שהתחילו ב8:00 והסתיימו ב20:00. גם לא סוף העולם. בכל מקרה, השעה 14:00 לא היוותה נקודת מפנה ביכולת הקליטה של המוח.
ראשון ראשון ואחרון אחרון 271554
יעקב • בתשובה לeasy יום ג', 28/12/2004, 23:18
ואכן בשולחן ערוך כתוב שצריך ללמוד כל היום ומעט מן הלילה לקיים והגית בו יומם ולילה.
ראשון ראשון ואחרון אחרון 271585
טלי וישנה • בתשובה להאייל השולי יום ד', 29/12/2004, 7:54
2. אין שום סיבה לחסום את יכולת הקליטה ל 14:00. ילדים יכולים לקלוט הרבה יותר שעות, אם לא לומדים את אותו המקצוע מדי הרבה שעות רצוף (וזה נכון גם למבוגרים, אגב).

ובנוגע לחלקו השני של הסעיף, ואולי זהו הדבר המשמעותי ביותר שקבעה הוועדה - הפיכת מקצוע ההוראה למקצוע אמיתי ולא מקצוע ברירת מחדל לאימהות. תוצאה של מהלך כזה תהיה שיפור איכות המורים.

4. מבחנים הם הדרך הטובה ביותר להניע את הרוב ללמוד, והם גם כנראה הדרך הטובה יותר למדוד את הלמידה. להתמודד עם חרדת בחינות כדאי וצריך כבר בכיתות הנמוכות, אחרת היא מלווה גם בהמשך ומפריעה במציאת עבודה, השכלה גבוהה וכו'.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות