|
||||
|
||||
יש לי דז'ה-וו מפרנסיס פוקויאמה. (והלוא הוא התבדה?) חוץ מזה, שכל מי שחושב שהחיים היום הם *לא* אוסף של אמונות טפלות ופחד מהלא ידוע - אני מזמינה אותו להציץ בתיבת הדואר שלי. (יבול השבוע האחרון: בחור שחושב שהחברה שלו ערפדית, נערה שבטוחה שהיא רואה רוחות רפאים בשירותים, נערה שאבא שלה התחתן עם מישהי ש"עושה עליו כישופים נגד המשפחה", רווקה מתוסכלת שזורקת צמר גפן טבול בדם לחצרות בתים של גברים נשואים, וגברת מרמת השרון שמוכנה לשלם לי כדי שאטהר לה את הבית מאנרגיות שליליות). |
|
||||
|
||||
אני חושש שהמדגם שלך מוטה קלות. אני, למשל, מקבל אך ורק הצעות להגדיל את איבר מיני ובקשות מבחורות מסכנות שנשארו לבד בבית לבוא לראות אותן במצלמה ולשוחח בסבבה ובעירום מלא. |
|
||||
|
||||
דווקא בגלל שהמדגם שלי מוטה הוא מייצג. פעם אמונות טפלות היו נפוצות בכל מקום ואנשים הביעו אותן בחופשיות. היום כמעט כולם יודעים שהם אמורים להתבייש באמונות כאלו. הם יביעו אותם רק בפני מי שלא יצחק עליהם (ואני נתפסת ככזאת). אבל השתיקה והבושה לא אומרות שהתופעה לא קיימת בעידן המודרני. אני יכולה להעיד (ויש לי עדויות דואליות למכביר) שאמונות טפלות נפוצות מאוד בכל שכבות החברה הישראלית ובקרב אנשים מכל מוצא עדתי כלשהו. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שמישהו מתבייש בימינו, לצערי, באמונות תפלות. הרי מוקדש לאלו מקום כה רב בטלוויזיה ובתרבות הפופולרית בכלל. מספיק לחשוב על מפעלותיה של אשתו של בעלה של אשת שר החוץ כדי להתחלחל. (האמת, מספיק לחשוב עליה עצמה כדי להתחלחל, אבל זה לא קשור) |
|
||||
|
||||
אל תכניסו את כתובת הדואר שלכם בשום מקום באינטרנט. החזיקו כתובת נפרדת במיוחד לשם כך. רוב דואר הזבל יתנקז לשם, ואתם תוכלו להכנס פעם בכמה זמן כדי לבצע מחיקה כללית. |
|
||||
|
||||
כתובת הדוא"ל שלי היא... ובכן, הכתובת שלי. יש לי כתובת זבל שאותה אני נותן לכל מיני אתרים שמבקשים את הכתובת שלי, אבל פה באייל ובמקומות אחרים, כשאני רוצה שאנשים יוכלו ליצור איתי קשר, אני נותן את כתובת הדוא"ל שלי. בשביל זה גוגל נתנו לי מסנן ספאם, לא? |
|
||||
|
||||
במקרה שלי, הספיקה הכנסת כתובת הדוא''ל בדפי זהב, וספאם התחיל לזרום אלי. |
|
||||
|
||||
נו, אז? גם מספר הטלפון שלי זמין לכל, והמשמעות היא שפעם בכמה זמן אני מקבל שיחות טלמרקטינג טורדניות וסוקרים עם שאלות דביליות. העובדה שאני לא בלתי-נראה גם אומרת שאם אני עובר ליד דוכנים מסויימים (בעיקר פלאפל שווארמה, מהניסיון שלי) כשאני הולך בעיר, זועקים אלי המוכרים ומציעים לי לבוא לקנות אצלם. נו, אז? ישנם פתרונות טכנולוגיים כאלו ואחרים לבעיית הספאם. הם לא מושלמים, אבל הם גם לא גרועים הרבה יותר מפח האשפה שמוצב ליד תיבת הדואר הרגילה שלי עבור דואר זבל פיזי. בשביל זה לנסות להעלים את אמצעי הגישה המרכזי אלי, נראה לי מוגזם. |
|
||||
|
||||
בדרך כלל אני משאירה לאנשים ערוץ לפנות אלי לאותה תיבת דואר זבל, שהרי אני פותחת אותה מדי פעם. מסנני הספאם למיניהם לא ממש יעילים בעיני, שהרי לא כל מה שהם מגדירים כספאם אני מגדירה כספאם. |
|
||||
|
||||
אז בואי נבדוק מה ההבדל בינינו: א. לך יש שתי תיבות. האחת נמסרת רק לאנשים שאת סומכת עליהם, ואליה לא מגיע אף ספאם(?). השניה מלאה בספאם, ואת בודקת אותה אחת לכמה ימים, בחיפוש אחר מעט המכתבים הרלוונטיים. ב. לי יש תיבה אחת1, שכוללת תוכנת אנטי-ספאם המובילה את כל דוא"ל הספאם שלי אחר כבוד למגירה נפרדת. אחת ליום או יומיים דולף מכתב ספאם למגירה הראשית שלי, ואני נאלץ למחוק אותו. כמו כן, אחת לכמה זמן, אני עובר על מגירת הספאם שלי כדי לאתר את (עוד יותר מעט) המכתבים הרלוונטיים שהגיעו לשם בטעות. בנוסף, בכל רגע שאני מסתכל על מצב התיבה שלי, אני יודע בדיוק כמה ספאמים יושבים שם ומחכים שאבדוק אותם. מה היתרון שלך עלי? ישנם מסנני ספאם פרטיים, שאפשר להלביש על תוכנות הדוא"ל הנפוצות, ושמנגנון הסינון שלהם פועל על פי "אימון" שאת מעבירה אותן - כלומר, הן לומדות לזהות מה את רואה כספאם ומה לא. 1 כאמור, יש לי עוד אחת, אבל אותה אני פותח רק כשאני יודע שאני אמור לקבל משהו אליה. |
|
||||
|
||||
איפה מוצאים מסנן ספאם פרטי? |
|
||||
|
||||
אם אתה משתמש באאוטלוק, אני ממליץ בחום על Spambeyes. |
|
||||
|
||||
אבל לא עם אאוטלוק אקספרס. |
|
||||
|
||||
לא יודע. כאמור, אני מספיק מרוצה ממסנן הספאם של ג'אמיל. אגב, מישהו יודע איך מסנן הספאם המובנה של ציפור הרעם? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |