|
אהה. אתה בטח גם פוסל את הקריטריון של פופר למהותה של תיאוריה מדעית כמשהו שניתן להפרכה. איך אפשר להפריך משהו, אולי חוץ מ"אני חושב משמע אני קיים", כאשר כל ההפרכות מתבססות על מליוני תיאוריות אחרות שכולן מתמצות, בסוף, במדען ש"חווה" קריאה של איזה מונה במעבדה?
אין לי תשובה שתניח את רצונך, אבל יש לי מה שמניח את רצוני: כאשר ה"חוויה" היא מסוג ה"חוויות" שיש לי לגביהן אמון בסיסי, כמו ה"חוויה" של התבוננות במחט של המונה, אני *נוטה* להניח שהיא מייצגת באמינות את המציאות. זאת ההערכה הראשונה והמיידית, כי היא משרתת אותנו מצויין ברוב המקרים, אבל זאת רק הערכה.
אם אני נתקל בסתירה או במשהו שנראה לי מעורר חשש, אני בהחלט בוחן שוב אם אין כאן בעיה של החוויה. ("סתירה" - היא לא מתיישבת עם מסקנות מהמון "חוויות" אחרות). לדוגמא, כשאני הולך ל http://www.ritsumei.ac.jp/~akitaoka/rotsnake.gif התגובה הראשונה שלי היא שיש לנו הדגמה יפה של טלקינזיס, כי אני מסובב ועוצר את הגלגלים כרצוני ע"י נעיצת המבט. בדוק ותיהנה: ברגע שאתה מתמקד בגלגל מסויים הוא עוצר, והאחרים ממשיכים להסתובב! מאחר וזה נראה לי קצת חשוד (כלומר לא מתאים למיליארדי "חוויות" אחרות שלי ולמסקנות מהן), אני בודק אם אין מקום לשנות את התיאוריה, ובוחן שמא במקרה הספציפי הזה חוויית הראיה שלי מוטעית. להגיד "שמע, אני רואה גלגלים זזים ומכאן שהגלגלים באמת זזים" מקביל ל"שמע, אנשים הרגישו חוויה חוץ גופית, ומכאן שהנשמה יכולה באמת לעזוב את הגוף". כשאתה בונה את הפסיפס של תפיסת העולם שלך, זה לא צעד חכם לערבב מחדש את כל טריליון החלקים שהתאמת בגלל שמצאת חלק אחד שלכאורה לא משתלב איתם. יותר הגיוני לסובב ולגלגל ולהפוך את החלק הזה הרבה זמן, ולבדוק טוב אם הוא אולי לא שייך בכלל לפסיפס שאתה מרכיב, או שמישהו אכל אותו קצת בשביל הכיף (אני אהרוג את החתול הזה!). כשחסר חלק בפסיפס - וזאת הערה יותר לניצה מאשר לך - יותר הגיוני לחפש אותו מאשר להתחיל הכל מחדש. לוקח המון זמן להרכיב פסיפס של טריליון חלקים.
מה זה מזכיר לי? כשמתווכחים על אמונה ועל המשמעות האובייקטיבית שצריך לייחס לטענות בנוסח "אבל אני *יודע* שיש אלוהים", יש מי שמגלגל את הדברים עד הנקודה שבה גם למשקיף רציונלי יש כמה אכסיומות, ומנסים לגזור מזה שכל ה"אמונות" אקוויולנטיות. מאחר ואני לא פילוסוף, אני לא מתרשם במיוחד מהרטוריקה הזאת, שנראית לי יותר כתרגיל בהטלת ספק מאשר כספק אמיתי. הג'וקר שלי במקרים אלה הוא להכריז שאני בכלל סוליפסיסט ונמאס לי להתווכח עם יציר הדמיון שלי.
|
|