בתשובה להמסביר לצרכן, 17/12/04 2:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מייחס לידיעה כזאת הרבה ערך. אבל השאלה היא מדוע אני לא מייחס לה ערך. תשובתי: בגלל שאני יודע שמורפיום גורם לטשטוש, בגלל שאני לא מאמין באפשרות קיומם של חיים לאחר המוות, בגלל שאני חושב שלפעמים אנשים רואים את מה שהם רוצים לראות. בקיצור, במקרה זה הפסילה שלי של "הטענה על סמך החוויה" לא נעשית בגלל שהטענה מתבססת על חוויה, אלא בגלל שהיא לא קוהרנטית עם שיפוטים ואמונות אחרים שלי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון הראשון והשלישי שלך נראים כאילו הם תוקפים ישירות את העובדה שהאדם "חווה חוויה" - בראשון, המורפיום גורם לטשטוש ולכן פוגע ביכולת לחוות חוויה. השלישי מתייחס לזה שהחוויות של אנשים הן סובייקטיביות על פי רצונם. לכן בעצם נשאר הטיעון השני, של "אני לא מאמין". אבל למה לא להאמין? ואיך אמונה זו תשתנה? הרי לא כל אמונה נקבעת אפריורי ובהתעלמות ממה שניתן לכנות "עובדות אמפיריות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביחס לטיעונים - אני לא מסכים. הם לא תוקפים את העובדה שהאדם חווה חוויה. למשל, הקביעה ש"המורפיום גורם לטשטוש" היא אמונה שגורמת לי לייחס פחות משמעות לנתונים שעולים מתוך החוויות שאדם חווה כשהוא נתון תחת השפעת מורפיום. אבל זה כמובן תלוי במערכת האמונות הכללית שלי: אני מאמין שמורפיום גורם לטשטוש (מעולם לא ניסיתי), אני מאמין שטשטוש גורם לפחות קשר עם המציאות (יש תרבויות שמאמינות שטשטוש מאפשר לראות דברים שבמצב אחר נעלמים מאתנו. בעצם, בהסתייגויות רבות, גם אני חושב כך), ואולי החשוב ביותר - אני מאמין שאין חוויות חוץ-גופיות (אחרת, למה שאייחס את העדות שלו לטשטוש ולא למה שקרה לו? יכול להיות שדווקא המורפיום היה חלום. אבל יש דברים שאני מאמין בהם מלכתחילה, ויש דברים שאני לא מאמין בהם). בנוגע לפיסקה השנייה שלך: אני לא יודע. פרדיגמה, תרבות, וקצת עימות עם המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאנחנו דווקא מסכימים ואתה מעמיק לדיון מעניין אבל מפספס ומשאיר מאחור את הנקודה הראשונה שרצינו להראות לאורי. כשהחילוני (החושב) אומר "אינני מאמין בקייומו של העולם הבא" הוא *לא* אומר "אני יודע שאין עולם הבא". הוא רק אומר "יכול להיות שיש עולם הבא אבל הסבירות נמוכה בעיני ולכן אני לא מתנהג כאילו אני יודע שיש עולם הבא". גם כשסיפרתי לך על פגישתי עם הדרקון הורוד, אתה אולי הרמת גבה ושאלתה את עצמך אם זה לא היה במסיבה שבה שתתי ו/או עישנתי משהו מריח, אבל בטח לא אמרת שזה סותר את תבונתך הטהורה או האמפירית (כי זה לא). יכול להיות שבאמת ראיתי אבל הסבירות נמוכה בעינך ולכן אין בכונתך להתנהג כאילו אתה יודע שיש דרקונים ורודים. בדומה, אין לי בעיה עם אורי פז כשהוא בוחר להקדיש את חייו לרדיפה אחרי דרקונים ורודים או להכנה לעולם הבא. להפך, כל עוד הוא איננו דורש ממני להצטרף אליו, אני מאחל לו הצלחה, אושר ועושר בשני העולמות (ובלבד שיניח לי לנהל את חיי ורלדוף אחרי סירנות תכולות). ------ תראה, אני לא מתעסק בזה בצורה מקצועית אז גם לי יש תהיות בקשר לכמה דברים שאתה מעלה. במיוחד לגבי הקו המפריד בין "אמונה" ל"תבונה טהורה". נדמה לי שחלק מהדתיים החושבים (יש גם כאלה) טענים שהידיעה שאלוהים והעולם הבא קיימים, טבועה בנו ממש כמו הידיעה ש- 1+1=2. כלומר היא חלק מ"התבונה הטהורה" והם למעשה אינם "מאמינים" הם "יודעים בודאות". על הבסיס הזה נבנית ההתנשאות החרדית בקלות. הרי גם אנחנו מתנשאים על מי שכופר בטענה ש- 1+1=2 ומתנהג כאילו זה לא נכון. אנחנו מכנים כופרים כאלו טיפשים או משוגעים. אם לנו יש זכות להתנשא כך על מי שכופר באמיתות שלנו למה לחרדי אין זכות דומה? לא יודע. לכן אני מוכן לקבל את ההתנשאות החרדית. שיחשבו שאני טיפש או משוגע (או תינוק שנשבה) רק שיתנו לי לחיות בשקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לכל מילה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |