בתשובה ליובל רבינוביץ, 13/12/04 21:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מבין לגמרי את נקודת-מבטך בסיפור. אבל אני מודה שכשקראתי אותו, הזדהיתי באופן מיידי עם תחושת האח. אחותו במצב קשה, הוא בשיא הלחץ, הרופא מסרב להביא את המומחה הגדול- כך שלהבנתו, הרופא מזלזל מאיזו סיבה בירוקרטית או היררכית. הוא פולט איזה משפט שיוצא לו מהבטן, והרופא שצריך לטפל באחותו יוצא נגדו דווקא! והכי גרוע, בזמן שהוא מוטרד ע"י השוטרים והרופא שמטפל באחותו, הרופא גם אומר שהוא "לא יכול לערוב" שאחותו תצא מזה. שזה משפט שהוא טריוויאלי מצד אחד (רופא איננו אלוהים, מה לעשות), אבל כשאדם שומע אותו מהרופא, הרושם שנוצר הוא "ואני גם לא מאוד מאוד אתאמץ זה יקרה". אז אני מבין היטב את נקודת-מבטך, אבל כאמור ההזדהות הטבעית שלי היא עם האח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"הוא פולט איזה משפט שיוצא לו מהבטן" מה שיצא לו הוא איום ברצח. אני מניח שגם אם הוא היה מגיב באלימות פיזית ולא רק מילולית ניתן היה להציג את המצב כנסיבות מקלות. מה שהתנהגות כזאת גורמת בפועל הוא פגיעה בחולה. מרגע שהושמע האיום נאלצתי לטפל באיום ולא בחולה. שום אלימות, מילולית או פיזית, אינה מגיעה סתם כך. לכל דבר יש סיבה. לאדם אסור להגיב באלימות גם במקרה הקיצוני שהרופא הוא הגורם הבלעדי למות החולה. לשם כך נוצרה מערכת שפיטה וענישה. לכל רופא פנימי יש חולים שמתו בזמן שהוא טיפל בהם. אלימות של 1% מקרובי המשפחה היא עדיין עניין בלתי נסבל, שעלול לסכן את הרופא ואת החברה. מפלס האלימות צריך להיות אפס, גם אם "ניתן להבין" את האדם האלים. אני הצטערתי בדיעבד על ביטול התלונה, בעיקר בגלל ההודעה שקיבלתי לאחר מכן, העומדת בסתירה למה שהשוטרים אמרו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני הורג אותך" הוא לא תמיד איום ברצח. כמובן, ייתכן שבמקרה שתיארתי כן היה איום; אתה היית שם, לא אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שרון - יגאל עמיר משתחרר" הוא איום ברצח, או רק חופש דיבור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי. במקרה דנן, נראה שזהו רק קשקוש חסר טעם של כמה נערים. אפשר להעמיד אותם לדין על "השחתת פני מקרקעין". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מסכים. מה זה "הרופא מסרב להביא את המומחה הגדול"? ראש המחלקה אינו יכול לטפל בכל אחד ואחד מהחולים, והרופאים בנמצאים במקום מוסמכים בהחלט לקבל החלטות גם בנוגע למקרים קשים. אם היה מדובר במתמחה עוד הייתי יכול להבין את הדאגה, אבל יובל אמר שהחולה נבדקה ע"י רופא בכיר במחלקה. אבל למה רק תלונות כאלו? אחותי, רופאה במקצועה, כבר נתקלה בדרישות שהיא תביא רופא (זכר), כי היא אישה וזה לא נחשב מספיק רופא בשבילם. גם אז היית מוכן להזדהות "באופן מיידי" עם תחושת האח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחותך הסכימה לדרישה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם הדרישה שהיא תביא רופא (אחר) כי היא אישה, או כי היא צעירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, השאלה לא רלוונטית, אם נניח שבית-החולים במקרה הזה הוא ספק שירות והחולה הוא לקוח. נניח שהחולה הוא מה שנקרא "מהאסכולה הישנה", ומרגיש שלא בנוח עם אישה- האם בשם עקרונות חברתיים צריך לסרב לו? אני לא חושב כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שהיא סיפרה, הכעס היה על זה ש"אחות"1 בודקת אותה, ולא גבר. אגב, פעם גם כעסה עליה משפחה אחת משום שהיא, ברוב חוצפתה, לא דוברת רוסית. ("מה זאת אומרת לא מדברת רוסית?! את דוקטור, לא?!") 1 לדידה של אותה נבדקת, אשה לא יכולה להיות רופאה. נסיונות חוזרים ונשנים לשכנע אותה שכתוב לה "ד"ר" ליד השם, לא נשאו פרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, לעומת זאת, כבר נתקלתי בתלונת חולה: לא עשיתי את כל הדרך מרוסיה עד כאן כדי שיבדוק אותי רופא רוסי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לעומת זאת מזדהה כאן לחלוטין עם יובל. באופן כללי, צריכה להיות אפס סובלנות לאלימות או לאיומים בה על רקע מילוי תפקיד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |