 |
|
 |
||
|
||||
 |
רציתי לשאול את חובבי האופרה: באיזה אופן, חוץ מנוכחות בהפקה בימתית, אתם אוהבים להאזין לאופרה? אני, למשל, די נהנה מביקור באופרה, אבל כמעט ולא מסוגל להקשיב לה בדיסק. בדיסק האופרה היחיד שיש לי ("הספר מסביליה" - אמי קנתה אותו) אהבתי להקשיב רק לפתיחה, וגם את הקלטות הוידיאו או שידורים בטלויזיה אני לא אוהב (עם יוצא מהכלל אחד: הסרט "יבגני אונייגין" שנעשה עפ"י האופרה, כולל המוסיקה, שצפיתי בו כבר קרוב לעשר פעמים בקלטת). אם יש הרבה אנשים כמוני, אז הנטיה לראות במוסיקה של האופרה מרכיב היכול לעמוד בפני עצמו פוגעת בה. יצא לי לשמוע דיעות כמו "אופרה - רק צרחות יש שם" שהתבססו רק על דיסקים או על שידורים בטלויזיה. אולי אם אותם האנשים היו מתוודעים לאופרה לראשונה באולם, בהתאם לייעוד המקורי, היתה דעתם שונה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שמי שרוצה לבדוק את עולם האופרה צריך ללכת לכמה הופעות חיות (זהירות, אפשר להדבק) למי שאוהב יצירה מסוימת אין הרבה ברירות - אי אפשר לארגן הפקה אד-הוק כשמתחשק, ודיסק הוא הפתרון היחיד. כאשר מקשיבים לאופרה שכבר ראינו הדמיון מספק את הצד החזותי אבל אפשר להתעמק בצדדים שבאולם קשה יותר. למשל בקולות הספציפיים של הזמרים/ות וגם אלא שבתפקידים המשניים יותר. בנגינת התיזמורת ואופי הניצוח( שלא לדבר על אפשרות השוואת הביצועים, למי שנהנה מזה) והכי חשוב, להתעמק במרקם המוזיקלי/טסטואלי של האופרה, תוך מעקב צמוד אחרי הליברית (אם כי הרבה בתי אופרה מציעים תרגום סומולטני באולם) לפעמים אין ברירה והאפשרות היחידה לשמוע אופרה מסוימת היא רק דרך דיסק - יצירות שממעטים או לא מבצעים בכלל. ההפסד של הצד החזותי הוא משמעותי מאד אבל זה מה יש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |