|
||||
|
||||
חששנו – קרי: אתה חששת. אני לא חששתי. ואתה גם לא יודע מה שרון/פואד/פרס/השכנים שלי בקומה מעל חשו. לשון יחיד ולא רבים בבקשה. כדי שהמצב יתדרדר צריך לפחות צד אחד שמעוניין בדרדורו. אני לא רואה צד כזה בשנה האחרונה. |
|
||||
|
||||
לא, אני דוקא אתעקש על לשון רבים במקרה הזה - חששנו. אם כבר, אתה הוא היוצא דופן במקרה הזה. אתה צריך להבין שאין זה עניין של רצון בדרדור המצב, אלא כורח הנסיבות. אם איני טועה אתה טענת מתישהו שחסן נסראללה אינו הבובה של אף אחד, ושסוריה אינה שולטת בו לחלוטין (אם אין זה אתה, אז סליחה). אני מסכים חלקית עם טענה זו, ואם היא נכונה, אזי יכול נסראללה לדרדר את המצב בעל כורחנו ובעל כורחו של אסד. לא צריך הרבה - כמה מרגמות, קטיושות וחיילים חטופים. |
|
||||
|
||||
מצויין, אבל גם נסראללה לא רוצה לדרדר את המצב (למרות שהיו לו אין-ספור הזדמנויות). זו בעצם הייתה אחת מהתזות שהעלתי במאמרי האחרון. |
|
||||
|
||||
אני גם מערער על קביעת ''כורח הנסיבות''. רציתי לשמור את זה לכותרת פעם אבל ''מלחמות אינן קורות, הן נגרמות''. מלחמת העולם הראשונה לא פרצה רק כי פרדיננד פרנציפ (שעל שמו, אגב, נקרא ה''פרנציפ''...) ירה בארכידוכס פרנץ פרדיננד, כמו שמלחמת העולם השניה לא פרצה כי הגרמנים פלשו לפולין או מלחמת ששת הימים כי נאצר סגר את מיצרי טיראן או התגברות מלחמת וויאטנם בגלל מתקפת חג הטט או כמעט כל מלחמה משמעותית אחרת שתבחר. מלחמות מתוכננות, ויש להן מטרות. אם אסד לא מעוניין במלחמה וגם שרון וגם נסראללה אז לא תהיה מלחמה. אם יעלה שחקן אחר על הבמה שכן מעוניין אזי הוא יוכל לגרור את כולם איתו. בקונסטלציה הנוכחית לאף צד אין אינטרס. |
|
||||
|
||||
אין בין המילה "פרינציפ" לשמו של אותו מתנקש ולא כלום. המילה principe נמצאת בשימוש מתועד באנגלית עוד מהמאה השבע-עשרה, וגרסאות קדומות יותר (principlys, צורת רבים) במאה החמש-עשרה. המקור כמובן לטיני (זוכר איך נקרא המגנום-אופוס של ניוטון?) |
|
||||
|
||||
אבל זה משעשע כל פעם מחדש... |
|
||||
|
||||
הפרינקפס היה תואר של נושא משרה ברומא - למשל אוגוסטוס קיסר נשא גם בתואר הזה שהיו לו סמכויות מסוימות. קיקרו נטל לעצמו גם את התואר הזה. הפרינקפס היה מחויב לשמור על הרפובליקה מידי עריצים ולשרת את המדינה בשיתוף פעולה עם אזרחים דוגלי חרות. ראו סיפרו של צבי יעבץ. |
|
||||
|
||||
סקר בואינט, שקוראיו לא חשודים בנטייה לכיוון השמאלי של המפה, מראה, נכון לעכשיו (קצת יותר מ-1300 מצביעים) על רוב ניכר לאלה שלא חוששים מהתדרדרות (62-38, ראשי ממשלה נבחרו על רוב כזה...). הריני מנכס מחדש את אי-החשש. |
|
||||
|
||||
לשיטתך1, האם נעים קאסם איננו צד מעונין בדרדור? 1 זו גם שיטתי, אני רק מתגעגע לאלכסנדר מאן. |
|
||||
|
||||
לשיטתי1 כן, וראה ההודעות הסותרות שיצאו מלשכתו ומלשכת נסראללה ביום החטיפה. אך הוא אינו זה המחזיק במושכות חיזבאללה. לפחות לא בעתיד הנראה לעין (מישהו בישראל החליט כבר לפני כמה שנים שנסראללה לא צריך ללכת בדרכו של עבאס מוסאווי) 1 גם אני מתגעגע, אלכס, איכה? |
|
||||
|
||||
מצטרפת למתגעגעים :-) |
|
||||
|
||||
אולי אם נחליט על שעה מסוימת שבה כל המתגעגעים יתגעגעו יחדיו, יבקעו שמי אירופה ויתרחש מגע. (כמובן, זו שאכפת לה, פתורה) |
|
||||
|
||||
כנ"ל... המשלב שלי מדרדר מתגובה לתגובה. ואגב, איפה יוסי? ראיתי תגובה או שתיים שלו לאחרונה, אבל הוא די נעלם מאז המאמר האחרון שפרסם (וגם לפני זה, האמת). |
|
||||
|
||||
האם קאסם חייב "להחזיק במושכות החיזבאללה" כדי ליזום חימום של הגבול? האם לא מספיק לו להחזיק במושכות של מספר קטן של חוליות? |
|
||||
|
||||
כמובן שהכותרת פשטנית מדי. אני חושב שהכל תלוי במאזן הכוחות בחיזבאללה. נראה שבינתיים נסראללה מצליח למתן את השפעותיו של אחד, נעים קאסם. ולפי האבחנה "מה שהיה הוא שיהיה" המצב יציב, שלא לדבר על הגורמים הסורים והלבנונים הממתנים. נכון, הנבואה ניתנה לקבוצה מסויימת לאחר חורבן הבית אבל (וכאן אני חורג מהמסגרת התיאורטית, נרחיב על זה בהזדמנות אחרת – תיאוריות דיסקריפטיביות *שלא* מעמידות עצמן להפרכה), אני מוכן להמר שאם לא נראה שינוי בשחקנים הראשיים לא תהיה התדרדרות. כמובן שאין לי דרך להוכיח את זה (אבל לפחות אני מודע ומודיע על ההנחות והספקולציות שלי, בניגוד לאחרים שנוטים לבלבל בין "רצוי" ל"מצוי"...) אך אני מוכן להעמיד את הספקולציה שלי למבחן המציאות, כמו בתגובותי ב"נסיגת האיוולת". זה בסדר, אני מוותר מראש על "דו"ח חודשי", מספיק לכם מקום אחד בו אני מטריד את מנוחת השכנים. |
|
||||
|
||||
בחרתי לענות לירדן ניר - אולם בתגובתי זו אני מבקש בפירוש להתייחס למגיבים נוספים אשר תמהו על שתיקתי המתמשכת; שתיקה זו הינה על תקן אתנחתא מתודית (Zaesur) מסויימת, וכך יש גם להבינה. פזילתי הברורה אלי כוון ורעיון האיזולציוניזם באשר להמשך מעורבותי בדיונים שונים הינה פועל יוצא של חוסר רצוני המוחלט לשוב והעלות גרה בדמות רעיונות ההפרדה החד צדדית, אשר ככלל נדחו על הסף בידי משתתפיו השונים של אתר נכבד זה. אף אירוע הדולפינריום והמשך שתיקתו של השמאל הציוני ואירגוניו ההומניסטיים השונים באשר לחיסולם המכוון של ילדי ונשות מתנחלים - שנואים ככל שיהיו - מעלים בקרבי שאלות מציקות במיוחד באשר לנאורותו ולהגינותו הכללית של מחנה שמאל זה, אשר בעברי הרחוק והקרוב בישראל ובחו"ל נהגתי לעודד ולטפח. שני דברים מבהילים באמת הולכים ומבצבצים מהמצב הנוכחי לשיטתי: - הולך ומסתבר כי אין בישראל אף כוח פוליטי רעיוני ומעשי, היכול לכפות על מתנחלי 67 ואילך לשוב אל תוך גבולות הקו הירוק. - הולך ומסתבר כי אף החזרתם המוחלטת של שטחי כיבושי 67 אינה עתידה לפתור כל בעייה, ואינה עתידה לטמון בקירבה את בשורת השלום המיוחל. המסקנה המתבקשת משתי נקודות אלו הינה איפוא, כי הכיבוש יילך וימשך במלוא עוזו, ועימו גם הטירור בשני צדדיו של הקו הירוק - כל זאת ללא כל יכולת ורצון שינוי המצב בעתיד הקרוב והרחוק כאחד, למעט אולי החרפתו המדודה של המצב בגבול הצפון, מן הסתם כפועל יוצא במסגרת הבנה מסויימת המתרקמת בין ה"ה בוש ושרון בכוון גלובאלי מסויים. מצב עניינים זה הינו בכי רע, ולכן ממשיך וגוזר אני על עצמי המשך שתיקה חלקית בנושא זה, לא כל שכן שבמידה מסויימת אכן עצותיי השונות פגומות אתית משהו - ולו מן הסיבה הפשוטה כי איני לוקח חלק אישי של ממש בתוצאותיהן הפוטנציאליות של עצות אלו, הגם שמבקש אני לראות זאת כך. שלכם בברכה אלכסנדר מאן |
|
||||
|
||||
מעניין אני חושב שזה די דומה למסקנה שאני הגעתי אליה לפני די הרבה זמן ועוד מספר נכבד של אנשים בארץ אשר טענו כי כלל לא משנה מי יבחר המצב לא יכול להשתנות הרבה. אם אני לא טועה אחד הראשונים שצפה את המצב הזה היה גנדי שהציע לפנות אותם בטרנספר (תמורת תשלום) משום שאין שום סיכוי שאיזה שהוא צד ינצח פה (ואו יוותר פה). אגב מדוע המתנחלים "שנואים ככל שיהיו" האם בגלל שאדם שונה ממך בדעותיך הוא שנוא עליך? האם בגלל שאדם מאמין אחרת ממך הוא שנוא עליך? נשמע לי דבר שמגיע פחות מהראש והרבה יותר מהבטן. (ואולי מאיבוד האופטימיות שבה היה נמצא מחנה השמאל במשל שנים בגלל הבטחות של מנהיגים רבים שלא הביטו קדימה) למעשה אני חושב שהמסקנות שהגעת אליהן היו ברורות למשל לדוב כבר די הרבה זמן ולעוד אנשים מהאתר. אולם אני לא חושב שאין פיתרון, אני חושב שהפתרון חייב להיות שונה. |
|
||||
|
||||
רועי שלום, על התלונות והמענות שהינך מפנה כלפיי בקריאתך זו להיות מופנים כלפי השמאל הציוני בישראל, המתעב את המתנחלים והתנחלויותיהם בכל ליבו, והשותק באופן מביש לשיטתי לפעולות הרצחניות המתבצעות כנגד נשיו וילדיו הבלתי חמושים של ציבור המתנחלים. אם תחזור ותקרא את דבריי בשנית תוכל להבחין כי ביקורתי מופנית כנגד שתיקה זו, ובמידה רבה עוד יותר - כנגד שינאת המתנחלים המנשבת מכוון מחנה שמאל זה, אשר אליו הייתי בפירוש שייך בעבר הקרוב והרחוק, ואשר במידה מסויימת הנני עדיין שייך אליו. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
אלכס, ראשית, ראוי להכיר בכך שהשנאה אינה מנת חלקו של צד אחד. בשמאל יש שנאת מתנחלים ובימין יש שנאת שמאלנים ושתיהן מקבלות ביטוי מפעם לפעם. השנאה מהימין זוכה לעתים די קרובות למניפסטציה אלימה ממש (עד כדי רצח של מתנגדים פוליטיים, ע"ע אמיל גרינצוייג ויצחק רבין), בעוד שנאת השמאל משתקפת בעיקר בהתבטאויות נציגיו בתקשורת אך אין בכך מלהפחית בעוצמתה. שנאה כלפי המתנחלים התפתחה כחלק מתפיסת עולם לפיה אשם "מפעל ההתנחלות" בשטחים הכבושים באופן ישיר בכך שהסכסוך הישראלי-פלסטינאי הגיע לאן שהגיע. יש לזכור שבעוד לרוב רובם של הפלסטינאים אין הרבה אלטרנטיבות לגבי מקום מגוריהם, חופשיים כל המתנחלים לגור בכל מקום במדינת ישראל בו יעדיפו לגור, ובראיית השמאל נתפסת הישארותם הוולונטרית בלב הסכסוך כמעשה "להכעיס" הגורם עוול לרוב הישראלים אשר מעוניינים בסיום הסכסוך. מדובר בקומץ שולי של אנשים שהצליח למצוא נקודת משען פלאית בה הוא מסובב למעשה את כל מדינת ישראל לפי רצונו כבר כשלושים שנה, ואך טבעי הוא שקומץ זה יזכה להתייחסות שלילית מצד חלק גדול מאזרחי המדינה שמרגיש שמסובבים אותו על האצבע. בנוסף לזה, השמאל לא "שותק באופן מביש" לנוכח הפעולות הרצחניות המתבצעות נגד מתנחלים. אם כבר, אז אדישות לגורלם ניכרת מכיוונם של בלתי-שמאלנים-בעליל כמו ראש הממשלה שרון, שמאשר למעשה לתנועות הטרוריסטיות להמשיך לפעול כנגד מתנחלים וחיילים אך מתייחס באופן שונה לפגיעה באזרחים בתוך גבולות הקו הירוק. אם זוהי התייחסותו של ראש ממשלה מהליכוד, מה לך כי תלין על השמאל? אמנם אחת התכונות המאפיינות את מחנה השמאל הישראלי היא הלקאה עצמית בלתי פוסקת, אבל אם לדבריך אתה הולך ומתנתק ממחנה השמאל, אז אנא ראה עצמך רשאי גם להפסיק להלקות. |
|
||||
|
||||
הם נלחמים מאבק לגיטימי על שיחרור העם הפלסטיני מעול הכיבוש. |
|
||||
|
||||
אתה יודע מה? אתה צודק. אני הולך לקנות עכשיו אמל"ח, ולבצע פיגועים כנגד פרופסורים ומתרגלים, ובכך להלחם במאבק לגיטימי על העלאת הציונים שלי בבחינות. (אני מקווה שהסרקזם ברור.) |
|
||||
|
||||
למה השמאל צריך להיות אלים כנגד מתנחלים? צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. |
|
||||
|
||||
באמת מה היה קורה אם שרון היה פועל בדרכים אלימות יותר. הוא היה מפסיק להיות המנהיג שכולם אומרים שהוא שקול מלבד הימין בארץ (או במילים אחרות הוא היה מפסיק לקבל את תמיכת המרכז בארץ, את השמאל הקיצוני הוא לא יקבל גם אם ימסור את כל ארץ ישראל לפלסטינאים) ואיך בדיוק הוא מאשר להם לפעול כנגד מתנחליים וחיילים? האם תרצה שיכניס קצת טנקים לעזה? מכס' 50 קילומטר? או אולי עוד כמה F16 ? או אולי הרג המנהיגים שלהם הוא זה שימנע מהם לבצע טרור באזרחי ישראל? לגבי אלטרנטיבה יש להם בדיוק את מה שהם מציאים לנו, לנו יש את ארצות העולם משם הגיעו העליות להם יש את ארצות ערב, שבהן לא חסר מקום. |
|
||||
|
||||
יתכן ואני טועה אבל גם מתגובותך ניתן היה להבין שאינך במילים פשוטות ''מחבב'' את המתנחלים ודי מאשים אותם ביחד אם השמאל. למעשה אולי אני טועה אבל גם פה באייל אני חושב שהבחנתי ביותר שינאה למתנחלים מאשר שינאת הימין לשמאל, אולי לגלוג הימין על אילו המאמינים בדרך שלימין נראת תלושה מהמציאות. עכשיו מצד שני אתה בהחלט מבקר את הימין אולם חוטא באותה החט כאשר אינך אומר בעצם את ההפך.(ןמדגיש את זה שגם אילו המתנחלים הם אזרחי מדינה שכאשר הם ניפגעים יד לראות זאת בדיוק כאילו ניפגע אדם במרכז תלאביב.) אני רואה את עצמי כלא שייך לא למחנה זה ולא לזה, ואני לא רואה סיבה לשנוא לא את אילו ולא את אילו, אולי להיות אדיש, פיתרון גרוע אולם אולם אופציה אפשרית בהחלט. |
|
||||
|
||||
ברוך שובך, הר מאן, אף כי לתקופה קצרה חזרת. מדבריך משתמע שנואשת מן המצב בארצנו. ואכן, איך אפשר שלא? טרור מכאן, יריות משם, מרגמות מכאן, טילים משם. דעת הקהל העולמית, המערבית מושפעת ממקורותיה הנוצריים, המזרחית בחלקה ממקורותיה האיסלמיים, נוטה באופן ברור לצד האחר, כל עוד יראה הצד היהודי אפילו שמץ של פעילות, לפחות באופן גלוי, ובאופן סמוי, לחץ לקראת האינטרסים שלהם, לעולם לא לאלה שלנו. אני נזכר בדבריו של ערן בילינסקי, לפני כמה זמן, באשר לאחד מן הסטטוס קוו הקיימים - אנחנו לא נתנקש במהיגיהם, והם לא יתנקשו במנהיגינו. אולי כאן מתחבא פתרון? אולי אם נשנה דרכנו זו, על אף השרצים שנשחרר באקט שכזה, נביא, לאחר זמן, לשינוי המיוחל? אולי טיהור המנהיגות הנוכחית יביא, בטווח הארוך, לשיפור האווירה? או אולי זה חלום עיוועים שלי, עוד רעיון מטורף לפתרון, שלא יעזור בכלום? אולי מוחי הקודח אוחז בקש, כאשר הוא מנסה לפתור מצב בלתי פתיר בעליל? שלך, כליל. |
|
||||
|
||||
הציפייה לפתרון קסמים, דאוס אקס מכינה, היא חסרת תוחלת. להערכתי, המצב ישתנה עם הזמן. כבר היום הולכות ונקבעות עובדות בשטח שיקלו על הסדר עתידי: נטישה נרחבת של מפעלים באזור התעשייה המבודד עטרות מצפון לירושלים ועזיבת מתנחלים בהתנחלויות חילוניות מבודדות (חומש התפרסמה בעיתונות, אך אני מניח שהמצב דומה בקרוב ל-10 התנחלויות חילוניות ביהודה ושומרון. החופש הגדול שהחל יזרז לדעתי מגמה זו. כמו כן, ספק רב בעיני אם האוכלוסייה בהתנחלויות תגדל למעט ריבוי טבעי פנימי, כל עוד נמשכת מלחמת ההתשה בשטחים. האזורים היחידים שלא ייפגעו מנטישת מתנחלים הם אותם מקומות בהם הצבא מצליח לספק תחושת ביטחון מלאה או כמעט מלאה - לפי הבנתי, המדובר על מעלה-אדומים, גבעת-זאב ,גוש מודיעין עילית, גוש אריאל וצפון ים-המלח. מצב זה יוצר למעשה בסיס לקביעת גבולות חד-צדדית. |
|
||||
|
||||
Wanting a magical solution is just human, and I am of the species.
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |