 |
|
 |
||
|
||||
 |
העובדה שזה נעשה מבלי שהתברר שהוא יעיל לצורך אחר, וגם לאחר שהתברר שהוא אינו יעיל לצורך אחר המשיכו את השימוש בו. אם זה נעשה לאחר בירור מתאים השימוש אכן אינו מחפיר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמבחני אינטליגנציה מנבאים לא רע את הסיכוי להצליח באקדמיה. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה מבחני אינטלגנציה היום, המבחן המקורי של בינה היה בעל שונות גבוהה מאד ולא היה ניתן להשתמש בו עבור אנשים בטווח הנורמלי, הוא היה אמור לשמש רק לאיתור מקרי פיגור קשים. מה שלא הפריע לאיש לעשות בו שימושים שונים ומשונים. מידע זה נדלה מזכרון עמום מקורס כלשהו בסטטיסטיקה, אני לא בטוחה שיש לי אפשרות להוכיח את נכונותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להוכיח, נראה לי סביר שהמבחן של היום הוא לא המבחן של פעם. מה שנראה קצת פחות סביר הוא שהמבחן במקור נועד לאתר מקרי פיגור קשים, כי אלה קלים לאיתור גם בלי שום מבחן. יותר הגיוני בעיני שהוא ניסה - אולי בחוסר הצלחה - לדרג את מקרי הפיגור האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע לי לא. באוניברסיטת בן־גוריון ניסו פעם למצוא את המנבא הטוב ביותר לחיזוי ציונים בפקולטה לרפואה. המתאם הגבוה ביותר נמצא בין ציוני הבחינות בפקולטה לרפואה לציון הבגרות במתמטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה היה המתאם הזה? וכמה חפיפה הייתה לו עם מתאמים אחרים? כי הטענה הנפוצה היא שלבגרויות יחד עם הפסיכומטרי יש יכולת ניבוי טובה משמעותית מאשר לכל אחד מהם בנפרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא קראתי את המחקר. הנתונים הם מתוך שיחה עם מי שפרסם בזמנו את המחקר הזה. האמת היתה שהוא היה די מופתע מהתוצאה ומחוסר הרלוונטיות של המבחן הפסיכומטרי לנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם יוצא לך לשוחח שוב עם אותו חוקר, תלחש לו באוזן שאף אחד לא טוען שהפסיכומטרי מנבא ציונים. הוא מנבא שרידות. או, במילים אחרות, המחקר שלו היה מוטה, משום שהוא לא בדק את אלו שנשרו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |