 |
|
 |
||
|
||||
 |
היה זה המשורר הנשכח 2 יהודה לייב גורדון שטבע את האמרה "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך" בשירו "הקיצה עמי" מ-1863. משפט זה, דינו אחת היה להיכשל, כיוון שהוא צבוע להפליא. אי אפשר לרקוד על שתי החתונות - בחר! או אדם או יהודי 3. 1 ובהחלט יכול להיות שאני טועה. 2 ובצדק? 3 ואין כאן כדי לרמוז שיהודי אינו אדם, או כיוצא בזאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה צבוע ? מה, אי אפשר להיות מהנדס-אב-בעל-אוהד כדורגל המבלה במגרשים-אוהד טלנובלות בבת אחת, ובכל אחד מהתפקידים לתפקד בהתאם ? ורק כדי להבהיר את הסתירה - אב לא ירצה שילדיו ישתתפו בפעילותו כבן זוג מיני לאשתו, ואוהד כדורגל אולי יעדיף להסתיר מחבריו את שליטתו המפתיעה בפורטוגזית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפט זה צבוע בעיניי כי היהדות היא "דת חיים" (מושג שהוא די אירוני, אבל לא נורא), כלומר חוקייה ומצוותייה נוגעים לכל פן, גם קטן ולא חשוב ככל שיהיה, של החיים. האם אדם שהוא יהודי באוהלו ואדם בצאתו ישמור על כל המצוות והחוקים בביתו פנימה אבל בצאתו החוצה יבלוס שפנים ויבעל נידות? זאת בעיניי צביעות, ולכן היהדות מאלצת אותך לבחור - או שאתה הולך בדרכי היהדות או שאתה לא, ואז הרי שהוצאת עצמך מן הכלל. הייתה זאת הציונות שניסתה לשלב בין הדברים- אני יהודי (למרות שאני לא שומר מצוות) ואני אדם, ולכן היא הגיעה לכשל בלתי נמנע. אותותיו של כשל זה, שתוצאותיו הן גזענות ולאומנות, ניכרים כיום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |