|
||||
|
||||
העסקה אולי פשוטה אך הרשה לי לסבכה בכמה תהיות: א. אני חולק על כך ש "כוונתה המרכזית, העיקרית, האחת והיחידה" של סוריה היא קבלת רמת הגולן. ככל שהדברים אמורים בשלטון המיעוט העלווי מטרתו האחת והיחידה היא לשמר את שלטונו. מבחינה זו הסטטוס קוו משרת אותו היטב שכן הוא מאפשר לשמר את הפוזה של סוריה כמגלמת "העמידה האיתנה" ואי ויתור על זכויות הערבים ללא הסיכונים של מלחמה או שלום. ב. התמורה שישראל תדרוש בחוזה שלום אינה חייבת להיגזר מהמודל המצרי (נסיגה מליאה תמורת שגרירות מבוזה). אמנם ממה שפורסם עושה רושם שישראל שבויה בתפישה אנכרוניסטית (למשל, תחנות התראה). יש תמורות מוחשיות מאוד שסוריה יכולה לתת לישראל למשל: 1. הסדר בלבנון 2. פירוק נשק לא קונבציונלי 3. ממדי הצבא הסורי וחימושו 4. אזרוח הפליטים הפלסטינים תושבי סוריה (ולבנון?) כלומר אין סיבה לעשות העתקה פשטנית של המודל המצרי או לחשוב שההיסטוריה חייבת לחזור על עצמה. |
|
||||
|
||||
ברור שכוונת השלטון העלאווי לשמר את שלטונו. זו הנחת הרקע התקפה תמיד ביחס לכל שלטון בכל זמן. לא טרחתי לציין זאת מאותה סיבה שלא טרחתי לציין זאת ביחס לשרון והליכוד, שאף הם וכו' וגו'. לגבי התמורות החלופיות שסוריה יכולה לתת. לבד מהסדר בלבנון, שהוא דבר שניתן לבצעו במשתמע, אף כי לא במפורש, שאר הסעיפים אינם קשורים להסכם שלום אלא להסכם כניעה שהמושל הישראלי של דמשק אכן יקבל מאסד אחרי עשרה ימים של שכנוע במרתפי השב"כ. דרישתם שוות ערך לאמירה: בחיים לא נעשה אתכם שלום כי אנחנו לא מעוניינים. |
|
||||
|
||||
הכוונה היא שאצל אסד, ובמעגל גדול יותר, העדה העלאווית, כמו בחלק גדול מן המשטרים הלא-דמוקרטיים בעולם, שימור השלטון הוא הערך העליון (היחיד) ושימור מצב העוינות עם ישראל הוא כלי מן הדרגה הראשונה למטרה זו. לגולן אין ערך מבחינה זו ולכן גם בעבר רצו הסורים לקבל את הגולן תוך שהם יוכלו להמשיך לאיים על ישראל (עניין תחנות ההתראה למשל) ותוך שהם יוכלו להמשיך בשימוש באידאולוגיית ההשמדה גם לאחר החתימה, מבלי שעמם יוכל לבוא במגע עם החיות הדורגליות הדמוקרטיות שמעבר להרי החושך (שלום קר). |
|
||||
|
||||
בטווח הארוך, קיום מתמשך של ישראל כאויבת יתרום הרבה יותר ליציבות המשטרים השכנים מאשר השמדתה. |
|
||||
|
||||
אכן וזהו שורש עמדתם של הטוענים שבגלל ישראל העולם הערבי אינו דמוקרטי - משום שהמשטרים, למן סודן ועד איראן (שהרוח הערבית השתלטה גם עליה) מדכאים את החרויות שם בשם המאבק בה. המהדרין אף לקחו את זה הלאה וטוענים 1 שכדי שארה"ב תישאר חופשית ועשירה היא חייבת לדכא ולנצל את שאר העולם. אם אתה מנסה לטעון שמבחינת האינטרס העליון של המשטרים הערבים הם צריכים לרצות בהמשך קיום ישראל, אתה צודק. מצרים למשל מנסה להקפיד להעביר רק אמצעי חבלה הפוגעים בישראל (נק"ל, חומרי נפץ לחגורות וכו') אך לא כאלו שיעבירו את הסכסוך איזשהו סף - כמו למשל טילים נגד מטוסים וקטיושות. עוד דוגמא: סוריה והחיזבאללה התנגדו לנסיגת ישראל מלבנון (כתבתי על זה בעבר) וגם הצליחו למנוע אותה מספר שנים בטקטיקה של מינונים של פיגועים והצהרות לפי הלכי הרוח בישראל. אבל התשובה הכללית יותר היא שבני אדם אינם פועלים לפי האינטרס שלהם. השנאה אותה מלמדים המנהיגים הערביים לעמיהם היא אותנטית, והדמוניזציה של ישראל דבקה גם בהם, עד שהם מדמים שישראל באמת רוצה לכבוש את המזה"ת, כלכלית, תרבותית ולבסוף גם צבאית. זהו דבר הקורה לא פעם, ואולי בד"כ במשטרים טוטליטריים. מנהיגי ברה"מ היו בטוחים לחלוטין במשך עשרות שנים שארה"ב עומדת לתקוף אותם לשם כיבוש ברה"מ ...למה? כי זה מה שהם מכרו לעמיהם ואחרי מספיק זמן, זה מחלחל למסיתים עצמם. ------------------------------------------------------------------- 1 ואיני זוכר את הטיעון המחוכם אך אם אתה באירופה גש לאונ' הקרובה לקבלת פרטים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |