 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה תמה על ה"אדישות והעמידה מהצד" שאפיינה את תשובת הנערה באשר לרצח רבין, ומנגיד אותה ל"תודעת השואה המפותחת" שמאפיינת את בני הנוער (אותו אתה משבח). אני חייבת להודות שההשוואה זו עוררה בי אי-נוחות מכמה סיבות: א. ניסיון להביא את תגובת הנערה הזו כתגובה מייצגת (ואיני סבורה שהיא כזו). ב. האם יכולתם של בני נוער להתרגש מתמונות מסויימות, או אף לקחת חלק במצעדי חיים המוניים דווקא מצביעים על מה שאתה מכנה "תודעת שואה מפותחת"? ג. טון הדברים המייצג מעין גישת "הולך ופוחת הדור" המעוררת בי התנגדות... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער, מיכל, שנוצר בך הרושם שאני מתכוון ל''הולך ופוחת הדור''. מבחינת תודעת השואה אני יכול להעיד שלדור הביניים שביני ובין הנוער של היום היתה תודעת שואה פחותה משל הנוער היום, כך שודאי אין לי כוונה לטענת פיחות הדרגתי. יכול להיות שתגובת הנערה אינה מייצגת, אבל היא היתה חלק מדי הרבה תגובות דומות. אולי הכתב הביא דוקא כאלה כדי להדגיש תזה מסויימת וגרם עוול לתמונה האמיתית. לא לי הפתרונים. כן. אני חושב שהתגובה הרגשית ההמונית שקיבלתי לצילום (שבו המילה ''שואה'' לא הוזכרה) מעידה על סף גירוי נמוך להקשר הזה ולכן על תודעת שואה מפותחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נח, תודה רבה על תשובתך. יכול להיות שסף הרגישות שלי לטענות (הנפוצות כל כך) בדבר הידרדרות הנוער (על אף שאיני נמנית עימו) נמוך מידי. :-) התגובות הרגשיות אותן אני רואה בכתבות המנציחות "מצעדי חיים" כל שנה אינן מעידות על תודעת שואה מפותחת לדעתי. הן מביאות לידי ביטוי רק את הפרספקטיבה של היהודים כקורבן (שכמובן לא ניתן להפריז בחשיבותה). חינוך השואה בבתי הספר שם פחות מדי דגש לדעתי על לימוד של ההיסטוריה תוך ניתוח מעמיק של התנאים ההיסטוריים, סוציולוגיים, וכד' שהביאו להיתכנותה של השמדת עם שיטתית ומזעזעת, תוך הסקת מסקנות יותר אוניברסליות באופיין באשר לרוע, ציות עיוור וכד' (באופן שלא רק ינציח את העבר כי אם ילמד משהו על העתיד). מה דעתך על כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הזה אני מסכים אתך לחלוטין. הדבר נובע מהרצון, אני אפילו לא יודע להגיד של מי, לנכס לעצמינו באופן בלעדי את התופעה של ''שואה''. בצורה סיסטמטית יש התנגדות לשימוש בשם הזה לגבי הארמנים, הקמבודים והרואנדים ומכאן גם ההתנגדות ללימוד סוציולוגי, כמו שהזכרת, כי זה יכול להביא למסקנה שזה עלול לקרות, כמו שכבר קרה, גם במקומות אחרים. הדגשת הייחודיות של השואה שלנו, שלא בצדק לטעמי (למרות שאין שתי ''שואות'' דומות), נועדה להאדיר את השואה הפרטית שלנו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |