|
||||
|
||||
אולי זה עלה כבר בדיון, ועמכם הסליחה (לא עקבתי בקפידה. יש לי מספיק צרות עם היציאות שלי, תודה): האם יש ערובה לכך שהקופסא מכילה באמת את מה שהיצרן הכריז? מה אם מישהו יקנה אותה, יפתח אותה ויגלה שבמקום תוצרת מעי האמן יש שם סתם חרא של כלב? או, רחמנא ליצלן, קציצות בשר ברוטב עגבניות עם פלפל חריף קטן ליד? האם יוכל לתבוע את האמן ולקבל את כספו בחזרה? או שמא תעמוד לאמן הטענה שדווקא באי הימצאות המוצר המובטח באריזה יש מסר אמנותי רב חשיבות, רובד נוסף של היצירה המקורית, ועכשיו כשהוא יצא לאור ערכה של היצירה עלה והוא זכאי לתשלום גבוה יותר? לדיעותיכם המלומדות אצפה בכליון עיניים. תודה. |
|
||||
|
||||
בגוף המאמר מסופר על קופסה אחת שהתבקעה, והתוצרת, איך נאמר, לא היתה משובבת נפש. אני חושב שזו דגימה מספקת. אבל לא עניתי לכל השאלה שלך, אני יודע. |
|
||||
|
||||
גם הקציצות שאני מכין לא משובבות נפש, בטח לא אחרי שהן שוהות כמה ימים בקופסא סגורה בלי שעברו תהליכי שימור. מצטער, הפרפקציוניזם שלי דורש בדיקה מעמיקה יותר. |
|
||||
|
||||
איך אפשר לדעת אם היצרן הוא אדם, כלב או מישהו אחר? |
|
||||
|
||||
אני בטוח שאנליזה כימית תוכל לגלות את מוצא הצואה. יש שם קצת ד.נ.א. מתאים מתים, וכך אפשר אפילו לגלות אם האמן רימה וארז שם את התוצרת של מישהו אחר. |
|
||||
|
||||
האם השוטה כבר מתכנן למכור יצירת אומנות ששמה "אנליזה של חרא של אמן"? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |