|
||||
|
||||
חוק יסוד: הממשלה קובע חובה בהחלטת ממשלה אך ורק לגבי הכרזת מלחמה (כלומר, מצב מלחמה עם מדינה אחרת). אולם החוק מבהיר שאין בהגבלה זו "כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה ובטחון הציבור". לפיכך אפשר להסיק שהפצצת הכור בעיראק, למשל, לא הייתה מחוייבת אישור הממשלה. אסייג את דברי בכך שחוק יסוד: הממשלה מכיל את הסעיף הנ"ל אך ורק החל מ-1992 (החלת הבחירה הישירה). בגרסתו המקורית משנת 1968 לא מצאתי סעיף כזה. בעניין מסירת שטחים, גיליתי את קיומו של "חוק סדרי השלטון והמשפט", אשר ב-1999 הוכנס בו הסעיף הקובע שהחלטת הממשלה שלפיה לא יחולו המשפט, השיפוט והמינהל של ישראל בשטח מסוים תחייב אישור של 61 חברי כנסת, וכי החלטה כזאת תחייב גם אישור במשאל עם. הפעלת משאל העם על פי חוק זה הותנתה בקבלת חוק יסוד משאל עם. כלומר, פה החוק מגביל את ראש הממשלה ע"י הכנסת ולא ע"י הממשלה. החלטת ממשלה, לפי החוק, יכולה להיות גם אישית של ראש הממשלה. כל עניין אחר המחייב את ראש הממשלה להביאו להחלטת הממשלה נקבע בחוק נפרד. |
|
||||
|
||||
"חוק יסוד: הממשלה קובע חובה בהחלטת ממשלה אך ורק לגבי הכרזת מלחמה (כלומר, מצב מלחמה עם מדינה אחרת)" הכרזת מלחמה זה רק כשאומרים "אנחנו מכריזים מלחמה", או שפעולה צבאית מעל גודל מסוים נחשבת אוטומטית לכזו? איזה גודל? הפצצת הכור בכל מקרה לא בעניין, כי כזכור היינו במצב מלחמה רשמי עם עיראק מאז 48. ועד עכשיו, אאל"ט. |
|
||||
|
||||
כמו שכתבתי, החוק לא מגביל את ראש הממשלה בהחלטתו לבצע ''פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה ובטחון הציבור''. הניסוח הוא כמובן כללי ומן הסתם אין רף לגודל הפעולה הצבאית ואין הגדרה מהי ''פעולה נדרשת''. אני מניח שאם ידרש הדבר, בג''צ הוא זה שיבחן פעולה כזו. לכן, הכרזת מלחמה זה רק כשאומרים ''אנחנו מכריזים מלחמה''. בעניין הפצצת הכור, צודק. אם כך, הרי שבגין כלל לא היה מחוייב חוקית להחלטת ממשלה. אולי צריך לעשות קצת סדר בחוקי היסוד של מדינת ישראל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |