בתשובה לערן בילינסקי, 05/12/04 15:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל, ההשלכות של החלטה פרטית של ראש ממשלה חורגות מהאספקט הנורמטיבי, אל עבר הקו האדום של שלטון יחיד. עם כל הכבוד והאהדה לעזאם עזאם, גורלו של איש אחד אינו מצדיק חריגה כזו. שנית, אין זה נכון שאין כאן סיכון חיי אדם. יש לזכור שהמחבלים ששוחררו לא חדרו כדי לרגל אלא כדי להרוג, ואם הם משוחררים יש סכנה ישירה שהם ינסו שוב. שנית, יש כאן הגברת הסכנה של חטיפות ישראלים למטרות מיקוח, וראה מקרי בני הערובה בעיראק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראש ממשלה רשאי ויכול לקבל החלטות בעצמו בנוגע למדיניות הממשלה והמדינה. החוק מחייב אותו להביא החלטות מסויימות להצבעה בממשלה או בכנסת, כמו למשל הכרזת מצב מלחמה, ויתור על שטחים, ומקרים נוספים כגון אלו שהזכרת בתגובתך הקודמת. מלבד מקרים המחייבים אותו ע''פ חוק, קיימים מקרים אשר הפניה לממשלה הם בגדר אופציה בלבד עבור רה''מ, והוא אינו מחוייב לעשות זאת כדי לבצעם. אני מסכים עם ערן, שבמקרה הזה אין עילה לכינוס הממשלה ולגיטימי שרה''מ יחליט בעצמו בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה החוק מפורט בשאלה מה מותר לראש הממשלה להחליט לבד, ומה הוא צריך להביא להחלטת הממשלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק יסוד: הממשלה קובע חובה בהחלטת ממשלה אך ורק לגבי הכרזת מלחמה (כלומר, מצב מלחמה עם מדינה אחרת). אולם החוק מבהיר שאין בהגבלה זו "כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה ובטחון הציבור". לפיכך אפשר להסיק שהפצצת הכור בעיראק, למשל, לא הייתה מחוייבת אישור הממשלה. אסייג את דברי בכך שחוק יסוד: הממשלה מכיל את הסעיף הנ"ל אך ורק החל מ-1992 (החלת הבחירה הישירה). בגרסתו המקורית משנת 1968 לא מצאתי סעיף כזה. בעניין מסירת שטחים, גיליתי את קיומו של "חוק סדרי השלטון והמשפט", אשר ב-1999 הוכנס בו הסעיף הקובע שהחלטת הממשלה שלפיה לא יחולו המשפט, השיפוט והמינהל של ישראל בשטח מסוים תחייב אישור של 61 חברי כנסת, וכי החלטה כזאת תחייב גם אישור במשאל עם. הפעלת משאל העם על פי חוק זה הותנתה בקבלת חוק יסוד משאל עם. כלומר, פה החוק מגביל את ראש הממשלה ע"י הכנסת ולא ע"י הממשלה. החלטת ממשלה, לפי החוק, יכולה להיות גם אישית של ראש הממשלה. כל עניין אחר המחייב את ראש הממשלה להביאו להחלטת הממשלה נקבע בחוק נפרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חוק יסוד: הממשלה קובע חובה בהחלטת ממשלה אך ורק לגבי הכרזת מלחמה (כלומר, מצב מלחמה עם מדינה אחרת)" הכרזת מלחמה זה רק כשאומרים "אנחנו מכריזים מלחמה", או שפעולה צבאית מעל גודל מסוים נחשבת אוטומטית לכזו? איזה גודל? הפצצת הכור בכל מקרה לא בעניין, כי כזכור היינו במצב מלחמה רשמי עם עיראק מאז 48. ועד עכשיו, אאל"ט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבתי, החוק לא מגביל את ראש הממשלה בהחלטתו לבצע ''פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה ובטחון הציבור''. הניסוח הוא כמובן כללי ומן הסתם אין רף לגודל הפעולה הצבאית ואין הגדרה מהי ''פעולה נדרשת''. אני מניח שאם ידרש הדבר, בג''צ הוא זה שיבחן פעולה כזו. לכן, הכרזת מלחמה זה רק כשאומרים ''אנחנו מכריזים מלחמה''. בעניין הפצצת הכור, צודק. אם כך, הרי שבגין כלל לא היה מחוייב חוקית להחלטת ממשלה. אולי צריך לעשות קצת סדר בחוקי היסוד של מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הסיבה שכתבתי ''סכנה ישירה''. השישה יהיו עכשיו על הכוונת של שירותי המודיעין המצריים, ועל כן לדעתי הסכנה היא עקיפה, כמו שאר האפשרויות שמנית. המצב בארץ חרג מגבול הנורמטיבי בעניין ההדלפות. אמנם אין מתקנים עוול אחד בעוול אחר, אבל אני מוכן לסבול, תוך מחאה, את החריגה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |