|
||||
|
||||
וזאת מפני שאין מדובר אך ורק ב"תו תקן". גם ככזה, אני כחילוני ציוני הייתי רואה בו דבר מיותר - מה רע במערכת הכשרות הממלכתית? ואם ממילא היא כלי ריק, אפשר לבטלה לגמרי ולהפריט את התחום לגמרי. אבל חותמת הכשרות של הבד"צ שימשה וגם משמשת ככלי לכפיית אידיאולוגיה. היו דיווחים רבים על מקרים של איום בהסרת הכשרות עקב דברים שאינם כשרות גרידא, כגון אותו עובד שנחשד במיסיונריות. גם אם יבוא צרכן של אותה חותמת כשרות ויגיד "האם אתה מצפה ממני לקנות מוצר של חברה אשר אורחותיה מנוגדרות לאידיאולוגיה שלי? אני לא מוכן שהבד"צ שלי יתמוך בכזה דבר", אם החרם נעשה באמצעות הכשרות הרי אותה כשרות היא הכלי לחרם אידיאולוגי. יתרה מזאת החותמת הופכת פתאום לא רק לחותמת כשרות מזון אלא גם ל"תו תקן" אידיאולוגי, או מה שנקרא גם באנגלית Endorsement. וחובה על מי שמתנגד לאותה אידיאולוגיה, לנסות ולהחליש את אותו כלי. זוהי אך ורק תגובה נגדית, או בלשון ילדים "הם התחילו". |
|
||||
|
||||
האם יש לדעתך מצב בו שימוש בחרם צרכנים הוא "לא לגיטימי"? ובפרט, האם "לגיטימי" להחרים את תנובה משום שהמנכ"ל שלה העליב את הכיבוש, או את מפעל ההתנחלויות? |
|
||||
|
||||
קשה לי לחשוב על משהו כרגע. בעולם שלנו שבו ה''אדם'' הופך ל''צרכן'', הכלי הזה הוא לפעמים הנשק היחיד של האדם היחיד מול ארגונים גדולים וחזקים מאד. צריך להזהר במקרים בו יכולים להפגע מן החרם אנשים תמימים שאינם קשורים לסכסוך (אם כי יתכן שגם כאן - הם בעצם בני ערובה של הגורם שנגדו מוטל החרם). צריך להזהר מהיסטריות-יתר בשימוש בתחום ולהזהר בהטלת האשמה. כמו שאמר דובי - רייכמן דיבר על ''הכיבוש'' כסרטן ולא המתנחלים או אפילו ההתנחלויות. נראה לי שהתגובה היתה מוגזמת והתבססה על ליבוי יצרים מיותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |