בתשובה לד''ר בר ביצוע, 05/12/04 0:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כנראה שאתה לא מבין. גישת השוק החופשי היא במהותה בלתי סוציאלית, מתעלמת מצרכיהם של הרבים ומייתרת (עושה למיותר) את מוסד המדינה. ולא שזה מוסד טוב כ"כ בעיני, רחוק מזה, אבל כרגע, במצב הפוליטי-טכנולוגי-תרבותי הנוכחי, איני רואה כיצד ניתן לוותר על מוסד זה, ולכן יש לשמרו, משום שהוא עדיף בתחזוקה ובתפעול. אתה עשוי לשאול עדיף ממה, עדיף ממי? עדיף ממוסדות מופרטים המונעים ע"י רווח כספי למשל. אולי לא הצלחתי להסביר את עצמי טוב. לשיטתי אנשים שונים, המתעניינים בשיט, שחמט, ספרות, מוסיקה, כדורגל, פילהרמונית, פסיכולוגיה, עיתונות, זכאים (איזו מילה טעונה, זכויות!) לקבל אינפורמציה מידי המדינה וכן לקבל שירותים מסובסדים בתחומים המסוימים. אני מסכים איתך שסדר העדיפיות התקציבי מוזר, מוטעה ואינטרסנטי, אבל איני רואה כיצד ניתן יהיה לשמר את האותנטיות של התרבות כאשר היא תהיה תחת חסותה של נייקי, עלית, אסם ושאר בריוני מותגים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרמב"ם תוקצב בתחילה על ידי אחיו ואחר כך עבד לפרנסתו כרופא. בכל זאת הוא כתב יצירת מופת, הי"ד החזקה, שגם אם אינך מתפעל ממנה תוכל להודות שהיא דרשה מאמץ אדיר. כמוהו היו כמעט כל גדולי ישראל. החפץ חיים החזיק חנות, רש"י גידל גפנים, רבי יהושע היה פחמי, רבי טרפון ניהל משק חקלאי. וכמובן היו רבים מאוד שעבדו כרבנים, משרה שדרשה מהם זמן רב מאוד (שכן תפקידם כלל היותם עובד סוציאלי, מחנך ודיין גם יחד). מדוע אמנים אינם יכולים לייצר את יצירות המופת שלהם בשעות הפנאי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכולים, ורובם הגדול גם עושים זאת. אלא שבמקרים רבים הרווחים על יצירה אינם אפס אלא שליליים, ולכן אמנים רבים מוותרים עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה המחיר של פרסום ב"במה חדשה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מאמין שיש אמן אמיתי -- לא בהכרח מוכשר במיוחד, אבל כזה שהדבר בנפשו -- שיוותר על יצירה בגלל שאינו יכול להשתכר ממנה או אפילו מפסיד בגינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גישת השוק החופשי היא במהותה בלתי סוציאלית, מתעלמת מצרכיהם של הרבים..." אבל רגע, אתה רצית לדאוג לאמני השוליים שאיש איננו מתעניין בעבודתם ("ומה לגבי אותם אמני שוליים שאינם מעוניינים לענות על הצרכים") אם זה כך אז גישת השוק החופשי דווקא כן מתייחסת לצרכי הרבים ולכל היותר מתעלמת מצרכיהם של המיעוטים (וגם זה שטות) אבל תחליט. "אולי לא הצלחתי להסביר את עצמי טוב. לשיטתי אנשים שונים, המתעניינים בשיט, שחמט, ספרות, מוסיקה, כדורגל, פילהרמונית, פסיכולוגיה, עיתונות, זכאים (איזו מילה טעונה, זכויות!) לקבל אינפורמציה מידי המדינה וכן לקבל שירותים מסובסדים בתחומים המסוימים." ומה בדבר אילו שמתעניינים בנהיגה במכוניות ספורט? האם גם הם זכאים לקבל אינפורמציה וסבסוד של מכוניות, מסלולים והדרכה בתחום? "...אבל איני רואה כיצד ניתן יהיה לשמר את האותנטיות של התרבות כאשר היא תהיה תחת חסותה של נייקי, עלית, אסם ושאר בריוני מותגים..." לעומת זאת, אם היא תהיה תחת חסותם של ליברמן, צחי הנגבי ולימור לבנת מובטחת לנו אותנטיות עממית דה לוקס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מסכים איתך שסדר העדיפיות התקציבי מוזר, מוטעה ואינטרסנטי, אבל איני רואה כיצד ניתן יהיה לשמר את האותנטיות של התרבות כאשר היא תהיה תחת חסותה של נייקי, עלית, אסם ושאר בריוני מותגים." מאחר ואוסם, עלית ושאר "בריוני מותגים" ממילא מממנים 80 אחוז מתקציבי התרבות, נותר רק לשאול: באיזה אופן שיקוליהם של פקידים עדיפים על אלו של המשלמים? איזה הגיון יש בזה אם, גם לגישתך, סדר העדיפויות של אותם פקידים הוא "מוזר, מוטעה ואינטרסנטי"? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |