|
||||
|
||||
נכון. השאלה היא מתי הופך הנסיון להבין לרצון עז להצדיק טעות שטעו חכמים, וכה עז הרצון עד שהרצפה מתחילה להתעקם ולגנוח. יש בתורה, ובשאר התנ"ך, טעויות - טעויות פשוטות, אנושיות, סתמיות. לפחות בחלק מהמקרים יצאו פרשנים מאוחרים להגנתן, לפעמים תוך הפגנת מקוריות רבה ותחכום מרשים. ולפעמים סתם בוחרים בדרך הקלה: כך כתוב, כך נכון. אין בזה טעם. (יש פרשנויות לפסוק "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה"? מסיבה כלשהי אני מוצא שזה פשוט פסוק יפהפה; משהו בצליל שלו, בפגם המסתורי, ממש יפה בעיני. ברור למדי, עם זאת, שסתם נשמט פה דבר מה). |
|
||||
|
||||
שפה לא מתפתחת מחוקים, היא רק קובעת אותם עם הזמן, ומשנה אותם כשהיא משתנה (או במילים אחרות החוקים לא מגדירים את השפה אלא להיפך). אז אי אפשר ממש לקרוא למשהו מתקופת התנ''ך או המשנה ''יוצא דופן'', זה פשוט משהו שקבע חוק חדש בשפה. המון טעויות נפוצות היום מן הסתם יראו כ''יוצאי דופן'' בעוד כמה מאות שנים, אבל יהיו מקובלות בתור עברית תקינה. |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם אתה משקיע מספיק מאמץ כדי להסביר את מה שכתוב. במקרה של קין זה נראה לי מאוד פשוט, התורה רצתה להשאיר את מה שהוא אמר פתוח כי זה לא חשוב או בגלל סיבה ספרותית אחרת. זה לא שפרשנים אינם משאירים דברים ב''צריך עיון'' או ''תלמיד טועה הגיה בדברי רבינו''. אבל אם נפתור כל בעיה באמירה הסתמית שהם טעו נמצא את עצמינו לא לומדים כלום. מנסיוני האישי אני יודע שבהרבה מקרים בהם הנחתי שפשוט נפלה טעות, שמעתי אחר כך הסברים יפים שסברו את אזני מאוד. |
|
||||
|
||||
וזהו הבסיס לבלבניזם על רגל אחת. |
|
||||
|
||||
יפה שהם למדו משהו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |