|
אכן, סליירי, בדמדומי גסיסתו, אמר כדבר הזה. אין לבטל את האפשרות שהיה מושפע מהרכילות בנושא שהושמעה עוד בחייו, וכשחלשה עליו דעתו, הביע חרטה על מעשה שלא עשה.
היצירה של פושקין הנקראת "מוצרט וסליירי" היא אחת מקבוצת יצירות שכינה "הטרגדיות הקטנות שלי". כשמן כן הן – טרגדיות קטנות, או אף ליתר דיוק, *סקיצות* מזוקקות של טרגדיה. "מוצרט וסליירי" היא יצירה בת פחות מעשרה עמודים, ומורכבת למעשה מדיאלוג ארוך וממונולוג סיום, למיטב זכרוני. קראתיה בתרגום קולח של אברהם שלונסקי.
ראוי לציין שאת העלילה הנהדרת של הסרט אמדיאוס (שאולי קצת חבל שקילקלת, אלי) אי אפשר לייחס לפושקין, אשר ביטא רק את תמצית הטרגדיה, ויש לזוקפה לזכותו של המחזאי האנגלי פיטר שייפר (Peter Shaffer), אשר כתב את המחזה שהועלה בברודווי בשנת 1974, והוסב יותר מאוחר לסרט.
הסרט (שזכה בשמונה פרסי אוסקר) מומלץ ללא סייג.
|
|