 |
|
 |
||
|
||||
 |
יהיה קשה מאד, אולי אפילו בלתי אפשרי, לנטר את עוצמת השמע המוגברת בפרסומות. עוצמת השמע שהאדם תופס לא נובעת מהגובה המקסימלי של הקול, אלא מכמות האנרגיה שמגיעה אל האוזן. אם מסתכלים על גל קול, חוזק השמע לא נקבע על ידי גובה הגל, אלא על ידי השטח שמתחתיו. את העובדה הזאת ניתן לנצל באולפן הקלטות כדי לבצע פעולה שנקראת Compression: לוקחים את גל הקול המקורי ומעוותים את צורתו, כך שהחלקים הנמוכים של גל הקול מוגבהים, מבלי להגביה את החלק הגבוה ביותר שלו. כך למשל גל סינוס מעוגל יהפוך לריבועי יותר, כאשר הריבוע יהיה בגובהו של הסינוס המקורי. כיון שהריבוע תופס יותר שטח, הקול שתופסת אוזן האדם יהיה חזק הרבה יותר, זאת למרות שהאות המשודר (של הסינוס ושל הגל הריבועי), יהיה באותו גובה בדיוק. בהקלטות של מוזיקה משתמשים בפעולה הזאת בזהירות, כיון שעיוות גל הקול באופן הזה פוגע במנעד הדינמי של המוזיקה. בפרסומות, לעומת זאת, אפשר לנצל את האפקט עד תומו (כפי שזה אכן נעשה בפועל). פעולה שנעשית באולפן ההקלטות בזמן הקלטת הפרסומת, זה דבר שקשה מאד לפקח עליו, ועוד יותר קשה לייצר לגביו סטנדרטיזציה (זה יהיה דומה לנסיון לקבוע, ולאכוף, את כמות צלילי הבס שמותר לפרסומת להכיל). יחד עם זה, חברות השידור יכולות להוכיח באורים ובתומים שעוצמת האות המשודר בזמן התוכנית ובזמן הפרסומות - זהה. זאת מכיון שעוצמת השידור נקבעת תמיד לפי גובה הגל, ולא לפי שטחו. עוצמת שידור אחידה (בניגוד לעוצמת שמע אחידה) קל גם לאכוף. מותר להניח שזה יספק את הועדה, ומן הסתם לא יועיל בכלום למאזינים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר דווקא לעשות גם נורמליזציה של הצליל לפי RMS ממוצע ולא לפי גובה החלק הגבוה ביותר של הגל, ואז זה אמור לווסת את העוצמה שנשמעת בפועל, לא? בעצם, אפשר תאורטית גם לשים לימיטר בתוך הממיר, או בין הממיר לטלוויזיה (זה אפילו אפשרי לא-תאורטית, מאחר ובממירים הדיגיטליים האודיו כבר מופרד מהוידאו), ולעשות את זה לבד, בבית, בלי ועדות ובג"צים. יש פה מישהו שבאמת מבין בזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתוך כל דבר אחר. נראה מי ישכנע את החברות השונות לעשות דבר כזה - ביחוד כשלימיטר או קומפרסור שאינו מכוון היטב יחרב את איכות השמע לתפארת מדינת ישראל. מעשית - יתכן שמי שבוחר לשמוע את הטלויזיה שלו דרך מערכת סטראו יוכל לשים לימיטר בדרך. הבעיה כאן היא שכל (רוב מוחלט) הלימיטרים הקיימים בשוק לא בנויים לעבוד במתחים ובחיבורים של ציוד סטראו. פתרון אפשרי - חיבור שמע הטלויזיה דרך המחשב, והתקנת תוכנה בהתאם. מצד שני, זה ניג'וס לא נורמלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אין שום פרמטר של אות שמע שאינו בר מדידה וניתוח, פרט ליופי... אפשר למדוד ולכמת את כמות האנרגיה המשודרת בכל תדר שהוא (בדיוק באופן בו עושה זאת תצוגה של Spectrum Analyzer בכל מערכת מיני זולה), להשוות אותן זו לזו ולערכים אבסולוטיים כאלה ואחרים. לא צריכה להיות כל בעיה לנסח באופן מדויק ומדוקדק מה הגבולות המותרים לאות שמע הנלווה לפרסומות או לכל שידור טלויזיה שהוא. כמובן, שכנוע הועדה בכך הוא עניין אחר לגמרי. באשר לפעולת הקומפרסור - בבסיסה היא דוקא הנחתה. כלומר: ברגע שעוצמת גל הקול (A) עברה רף עוצמה מסוים (T), היא מונחתת לכלל: T + (T-A)*C כאשר C הוא פרמטר הדחיסה, הנע בין 1 (אין קומפרסיה) ל-1/הרבה (עוצמת גל הקול תיושר לרף T).לאחר ביצוע פעולה זו ניתן, ברוב הקומפרסורים, לבצע הגברה של *כל* האות בשלמותו. מסיבה זו מתקבלת תחושה שדוקא האותות החלשים הם אלה ששונו/התחזקו. למעשה, כאמור, שונתה דוקא צורתם של החזקים. קומפרסור בו כוון C ל-1/הרבה (נהוג לקרוא לזה אינסוף, אבל בפועל זה לא ממש כך, למעט בכמה קומפרסורים דיגיטליים/תוכנתיים זולים ורעים במיוחד) - קומפרסור כזה נקרא "לימיטר", והוא למעשה הכלי העיקרי בו נעשה שימוש בהבאת הפרסומות למצבן הפיצוצי המוכר לכולנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מנת להוכיח שאני יודע על מה אני מדבר, הרי לכם קומפרסור שכתבתי בעצמי. המוסיקאים וטכנאי הסאונד שביניכם מוזמנים לנסות אותו, חינם אין כסף. אפילו אשמח לתגובות... הנה הוא: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(יש לציין שאין לי שום מושג בתחום מעבר למה שקראתי זה עתה אצל ניר) אם הבנתי נכון, A ו-T הם מספרים ממשיים חיוביים, והתחום המעניין אותנו הוא זה שבו A גדול מ-T, ואנחנו רוצים שהתוצאה תהיה עדיין לא קטנה מ-T. לכן T-A, כפי שכתב ניר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן T+(A-T)*C, כאשר C<=1 (כלומר: C נע בין 1/1 לאחד-חלקי-אינסוף). עם זאת יש לציין שכל זה הוא פישוט מסוים של ההתרחשות האמיתית, כיוון שההנחתה הנ"ל בדרך כלל לא מתבצעת מיידית, אלא על פי עוד שני פרמטרים של הקומפרסור: Attack ו-Release. הראשון קובע כמה זמן יעבור מרגע ש-A עבר את T עד שהקומפרסור יגיע לדחיסה/הנחתה מלאה (קרי - ע"פ הנוסחה הנתונה למעלה). השני קובע כמה זמן יעבור מרגע ש-A ירד *מתחת* ל-T ועד שהדחיסה "תשתחרר" לחלוטין והאות במוצא המכשיר שוב יהיה זהה בדיוק למקור. מכך אנו מבינים, כמובן, שבפועל מתקיימת דחיסה גם כאשר A<T, ולכן הנוסחה שהובאה למעלה לא יכולה להתקיים "בעולם האמיתי". מצד שני, החישוב המלא ודאי ישעמם את רוב הנוכחים, ולכן אפסיק כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אז יקרה מצב שבו סיגנל שעובר את T נשמע חלש יותר מסיגנל שהוא בעוצמה T. (כמו-כן, עם נוסחה כזאת C=1 לא יתן את התוצאה הרצויה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. הייתי שיכור כשכתבתי את התגובה ההיא, כנראה, או שהדפדפן שלי החליף את האותיות משני צידי המינוס. לא, כנראה שיכור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לצקת מעט תוכן אנושי בדיון הזה על נוסחאות, הנה קצת רקע. קומפרסורים ומערכות אחרות לעיבוד קול דינמי נמכרים, באופן מסורתי, בקופסאות כאלה עם חוטים, כפתורים, כניסות, יציאות וכאלה. טווח המחירים הוא מדהים באמת: קומפרסור פשוט יכול לעלות $50, אבל אפשר בקלות למצוא גם ב-$2,500 ויותר (לפעמים עם pre-amp או EQ או משהו בנוסף). בשנים האחרונות, כצפוי, יותר ויותר מתהליך ההקלטה והעיבוד מתבצעים במחשב - וקומפרסורים אינם יוצאי דופן. כך נוצר שוק ל*אלגוריתמים* המבצעים קומפרסיה, ומסתבר שגם כאן יש הרבה הרבה מקום לתחכום ודקדוק. פעם, קומפרסור היה יקר כי היו בו שפופרות-ריק עתיקות class A; היום, אפשר לגבות פרמיה על אלגוריתמים פסיכו-אקוסטיים (ברצינות). אם לא השתנה משהו בשנים האחרונות, אלופי העולם1 בתחום הזה הם חברה קטנה ומוצלחת מאוד1 בשם Waves. הם באמת נחשבים למצויינים, ואפילו קולדפליי משוויצים שהם עובדים עם התוכנות שלהם. ועכשיו לסיפור: זו חברה ישראלית1. אחד המייסדים הוא בוגר "תלפיות". יש עתיד: אפשר להיות גם גיק לעילא וגם קוּלי לאללה. 1 לכש"א אין כל קשר, ישיר או עקיף, לחברה. סוף דיסכלייזמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשחיפשתי עבודה דיברתי איתם, והיה עניין מסוים. זאת, כמובן, עד שהבהרתי שאני לא מעוניין במשרה מלאה, ושאין מה לדבר על לבוא לעבודה בתשע בבוקר. נו, שוין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |