|
סיכוי קטן מאוד? כמה קטן? סיכוי קטן יותר או גדול יותר מהסיכוי ללדת חו"ח תינוק בעל מום? ובהנחה שבסקירת המערכות התגלתה נקודה בעייתית בלב - שיכולה להיות, או לא להיות, סימפטום של מום אחר, בהסתברות של 60%, נניח? עד כמה הסיכון גדול/קטן יותר מהסיכון לגידול במוח? ועל סמך מה אפשר לקבוע זאת? ואם הסיכון הוא 1:6000, והסיכון לגידול הוא 1:7000, האם אפשר לקבוע בבטחה שהסי.טי מיותר אבל בדיקת מי שפיר היא חיונית?
מה שאני אומרת הוא, שאין לך כלים לשפוט לגבי כל מקרה מתי הסיכוי ממשי, מתי הוא סיכון ומתי הוא עורבא פרח. זה דורש חישובים סטטיסטיים (הסתברויות), חישובים כלכליים (כמה יעלה לצרכן או למדינה לגדל ילד פגוע או לטפל בגידול סרטני), שיקולים פילוסופיים (האם לקבל ילד עם תסמונת דאון 1), ושיקולים "הוליסטיים" (האם להשקיע ברפואה מונעת או בטיפול שלאחר מעשה).
אמרתי "אין לך כלים" - והתכוונתי שגם לך וגם לי, וגם לכל צרכן בריאות אחר, מלומד ככל שיהיה, אין כלים לשפוט ולהחליט במאה אחוז. כל אחד עושה את שיקוליו הוא, אבל לא תוכל לומר שהתעלמות מכאב ראש כרוני (לא כאב חולף כמו שאתה מנסה להציג) היא מעשה חכם יותר מאשר התעלמות מקיומה של בדיקת מי שפיר. בסופו של דבר ההחלטה להשקיע בבדיקה מתקבלת על סמך השיקולים שהצגתי לעיל, ואף פעם - אף פעם - אינה ודאית. תמיד ניתן לסייג אותה.
1 אגב, מנית קודם חרשות, תסמונת דאון וחיך שסוע - כל אלה הם לצערנו המומים הקלים ביותר מתוך הרשימה הנוראה של מומים כאלה. וכשנולד ילד פגוע, עבור משפחתו אין משמעות ליחס 1:6000.
|
|