|
||||
|
||||
דובי, לפי מספר המילים המעוצבנות (אידיוט וכולי) אני מבינה ששוב לא לקחת את הולריאן...(זה עם האזהרה לא לנהוג ולא לכתוב באינטרנט חמש שעות לפחות). כן, יש פנים לכאן ולכאן לכל ביטוי ולכל עניין, כמו גם למחוז הדמיון המכונה אמריקה. יש מי שאוהב מישפטיזציה ויש מי שלא, ויש פנדולומים ובק לשים לכל דבר. אני לא משוחרי המשפט (הראיה, הייתי שם ועזבתי מרצוני...וחרף מחאות הקהל), אבל למדתי גם שהרבה מהשינאה לעורכי הדין היא השלכה של אגרסיות על ''שכיר החרב'' שבסך הכל עושה מה שהלקוח אומר לו או רוצה ומתבייש להגיד. עדיף פסק דין מאשר משהו יותר גרוע. הציבור היחיד שאינו זקוק להגנה מפני עורכי דין זה הרופאים, לדעתי. שני המקצועות הללו הם פרובלמטיים וכבר חז''ל אמרו ''הטוב ברופאים לגיהנום'' ו''היזהרו מעורכי הדיינים הללו''...וגם הזהירו כבר מהביורוקרטים (המלכות...יענו) כך שלא חידשנו כלום. (קוהלת...). בכל זאת, אני מ ר ג י ש ה שבארץ המטוטלת עדיין יותר מידי מוטה לטובת הסמכותניות, ולכן דרושה ''העצמה'' (אופס, סליחה) למי שנתון לכל בעלי השררה, החל ממורים, עובר דרך בעלי מקצוע ומומחים וכלה ברבנים וגנרלים. אני בהחלט מוכנה לדון פה בבעייה של עורכי הדין מול קהל הלקוחות שלהם, ולא ברופאים, אלא שזה לא הדיון פה. כתבתי מהחוויה שלי כאדם פרטי וכמשפטנית, ולא ראיתי שהחתימו אותי על טפסי ויתור כלשהם, כולל לא בבית חולים ובחדר מיון, בארצות הברית. מאחר שהרופא מודע לאפשרות שייתבע הוא יותר ''שקוף'' בהחלטות ויותר משתף בקול רם בהתלבטויות שלו, ונוטה - זה נכון - לטיפול מאד פרופילקטי, במקרה שלי זה היה חכם, כיון שעודף הטיפול התברר כנכון. אני מניחה שבמקרים אחרים זה יכול לגרום נזק מצטבר. דוקא בארץ, על שולחן הניתוחים כאשר הייתי כבר חצי מורדמת רץ אלי המנתח ב''שערי צדק'' והחתים אותי על ויתורים ואולי על ערבות כללית למשכנתא שלו, לאחר ששמע שאני עורכת דין. במקרה הזה, הניתוח היה מעולה, אבל אח''כ נודע לי שהוא היה בעיצומו של משפט פלילי על רשלנות שגרמה למות חולה, וזה היה מקרה די מפורסם בעיתונות בזמנו. האזהרה של כוס הקפה החמה מוכרת לי וזה אכן דבילי כבר, אבל ככה זה בכל דבר, תמיד יש מקרים קיצוניים ומטופשים שלא מלמדים על הכלל אלא על עצמם בלבד. בתחום רפואת הנשים תהליך ה''העצמה'' עשה פלאים, והתברר ש(א)נשים בסך הכל יכולים לקחת אחריות על הבריאות שלהם, אם משתפים אותם ועושים דה מיסטיפיקציה של מונחים מסובכים כביכול. העמדה שלי, כידוע, מבוססת על הזיקה הקרובה מידי שנוצרה בין מקצוע הרפואה ובין תעשיית התרופות ולכן הפיקוח דרוש היום יותר מתמיד. אני שמחתי לקרוא במאמר את האופן שבו נתפסים הדברים על ידי הרופאים עצמם, לפעמים שווה להקשיב לומדים משהו פה ושם. איר. |
|
||||
|
||||
אמ... יש הבדל בין הדיוט (layman, לא מומחה) לבין אידיוט (Idiot, טיפש מופלג). פירושים בחסות בבילון. |
|
||||
|
||||
אה, אופס. אני רואה שהיה שם גם "אידיוט". פויה דובי, שוב לא לקחת ולריאן? |
|
||||
|
||||
לא. החלטתי להעצים את עצמי חרף עצותיו של הרופא חדל האישים שלי. אגב, איפה אפשר להפטר מכמה שקי זבל שחורים גדולים בלי שאף אחד יראה? |
|
||||
|
||||
(''אל תעש עצמך כעורכי הדיינים''). |
|
||||
|
||||
תודה על התיקון, אשמור את הציטוט. |
|
||||
|
||||
אם כבר אז שמרי גם את הציטוט שבכותרת, הלקוח מתוך מתוך ''הנרי השישי'' של שייקספיר. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שהם הלכו לפי עורכי דין פעילים ולא בעלי רשיון שהגיעו במקרה ויצאו בהזדמנות הראשונה :-)...(וזה פתח לדיון בשאלה "מיהו עורך דין"). כן, זה מקצוע שאף פעם לא סבל מעודף אהדה אבל משום מה הפקולטות והמכללות מוצפות בסטודנטים שרוצים להצטרף לקהל שנוא זה. וכל השאר זה קנאים שלא התקבלו...כך אומר המיתוס. |
|
||||
|
||||
עד לפני שנים לא רבות לא ידעתי כלל על דימוי זה של עורכי הדין. עד שפגשתי בירושלים בחורה עדינה, נעימה וטובת לב שניסתה להסתיר את מקצועה. כשלבסוף נאלצה לגלות לי היא הוסיפה התנצלות שהתחילה ב''אבל אני לא מה שאומרים על עורכי דין'', מה שעורר את שאלתי לגבי ''מה אומרים על עורכי דין''. כמה שנים לאחר מכן יצאתי עם מישהי (כמובן, לא בעיר קודשנו, אלא בעיר החטאים כולם - ת''א) ממשפחה אמידה ומשכילה במיוחד, שאמרה לי שהיא שקלה ועודנה להיות זונה. אבל זה כבר סיפור אחר... |
|
||||
|
||||
כן שמעתי על זה כמה וכמה בדיחות כבר. כלומר, לא על הדייטים שלך, אלא זונות ועו''ד, ומה יותר מכובד מביניהם. ויש בכלל ענף שלם של בדיחות עו''ד לא רעות. בשני המקרים הלקוחות הם כמובן צדיקים שהגיעו במקרה. נו אז ספר מה קרה בסופ, או שיש דייט שלישי בנצרת עלית שהוא השורה התחתונה של כל זה... |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר כרגע אף בדיחה מן הסוג שהזכרת. דוגמא? בכך אופן, בשני המקרים לא הייתי מעוניין בהמשך הקשר, מסיבות שאינן קשורות לעניינים המקצועיים לעיל. |
|
||||
|
||||
אחת שאני מכיר (אזהרה: בדיחה לא מצחיקה בכלל, הקורא מבזבז את זמנו): אחד שאשתו בהריון הלך אצל רואה עתידות לגלות את מין הולד המיועד. חשב המגיד וחשב, ובסוף פסק: יהיה לך בן, והוא יהיה גנב. ליתר בטחון הלך אותו אדם אצל פותחת בקפה, וההיא לאחר שקלא וטריא יסודיים אמרה: תהיה לך בת, והיא תהיה זונה. ...בלה-בלה-בלה-בלה... (הארך כאן כיד הדמיון הטובה עליך) בסוף יצא עורך דין: גם גנב, גם זונה. __________________ ושאלת השבוע: אתה בחדר סגור עם נחש ארסי, אריה מורעב ועורך דין. יש לך אקדח עם שני כדורים. מה אתה עושה? (תשובה: יורה בעורך דין. פעמיים.) |
|
||||
|
||||
אני מכיר את "מה זה שחור ונראה טוב על עורכי דין?" רמז: יש לו 4 רגלים ויד. |
|
||||
|
||||
מה זה באמת? |
|
||||
|
||||
רוטווילר כמובן. |
|
||||
|
||||
והיד? |
|
||||
|
||||
נו, זאת היד של העו"ד, שהרוטווילר תלש. (ומה זעק העו"ד באימה כשזה קרה? תשובה: אוי! הלך לי הרולקס!) |
|
||||
|
||||
מן הבדיחה עם הנחש והאריה צחקתי. דווקא השבוע העברתי איזה עניין לטיפולו של עו''ד. אבל הוא בירושלים אז הוא בטח אדם הגון. |
|
||||
|
||||
רק שתיים?! |
|
||||
|
||||
לא היכרתי את האתר ההוא. הרבה בדיחות על עו''ד אני מכיר, אבל תסכימי שגם שתיים זה יותר מדי. |
|
||||
|
||||
את הבדיחה על הנחש האריה ועורך הדין אני מכיר בווריאציה אחרת עם ביל גייטס, בן לאדן וסדאם חוסיין |
|
||||
|
||||
במלים אחרות: זרקו אותך, הה? |
|
||||
|
||||
זה אכן קרה לא פעם, מה שמעיד על טעמן האיכותי של היוצאות עימי, אך לא בשני מקרים אלו. |
|
||||
|
||||
רק כעת, כשקראתי את הפתיל הזה, התחוור לי שהמקצוע נכתב ''עורך דין'', ולא כפי שחשבתי, ''עוכר דין''. |
|
||||
|
||||
אם כבר, לפי "מעריב" היום (עמ' 24), אחד לכל 200 איש בישראל הוא עו"ד, יותר מבכל מדינה אחרת. מעניין מה שיעור הרופאים באוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
בטח גם משהו כזה. מה אתה רוצה? על _קצת_ זיקה יהודית במדינה הרי צריך לשמור. |
|
||||
|
||||
טוב, אומנם מדובר "רק" בפתולוגים ורק בחלק מן המובאות הבאות, אבל זה גילגל אותי מצחוק אתמול: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |