בתשובה לHadar Aviram, 28/11/04 3:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגיטימיות היא מושג בעייתי. כמעט תמיד כשאני משתמש בו מסתבר לי בסופו של דבר שהייתי צריך לבחור במילה אחרת. אולי גם המקרה הזה הוא כזה. אני חושב שהחרם הזה הוא שגוי. הוא שגוי מוסרית, הוא שגוי פוליטית והוא שגוי כלכלית. הוא שגוי משום שהוא מעודד אנשים שמתנגדים להתנחלויות אבל לא חשבו להחרים אותן עד כה (כמוני) לשקול מחדש את המדיניות הזו. הוא שגוי משום שהוא מערער את אחד הבסיסים המשותפים הבודדים שעוד נותרו לרובם הגדול של הישראלים. אולי הבעיה שלי היא שפעמים רבות אני מגדיר, ביני לבין עצמי, את המושג ''לא לגיטימי'' כ''דבר שמערער את הבסיס המשותף של הקבוצה המדוברת''. זו הסיבה שאני רואה בסרבנות דבר לא לגיטימי (אבל אפשרי, ולא בלתי דמוקרטי), וזו הסיבה שאני חושב שהחרם הזה הוא לא לגיטימי. אבל יתכן שההגדרה הזו שלי היא שגויה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מידי פעם שומעים על ניסיונות לייצר חרם צרכנים על מוצרים עם חותמת בד"ץ. לגיטימי? שגוי מוסרית? וכביש חוצה ישראל? להחרים? לא להחרים? וביצים שלא הוטלו על ידי תרנגולות חופש? מהו בדיוק "אחד הבסיסים המשותפים הבודדים שעוד נותרו לרובם הגדול של הישראלים" שמתערער? גבינת קוטג'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבסיס לפיו אין לפגוע בפרנסתו של איש בשל דעותיו הפוליטיות או בשל אמונותיו. אין הדבר דומה להעדפה של חברה אחת על פני אחרת מתוך שיקול כלכלי (גם אם ארוך טווח, כמו במקרה של חותמות בד"ץ), או מתוך שיקול של תועלות אחרות לצרכן (כמו במקרה של כביש 6, שם ישנם צרכנים המאמינים כי התועלת משימור ערכי טבע גבוהה מהתועלת הכלכלית שיש מכביש 6). החרמת תנובה לא קשורה לא לזה ולא לזה. מדובר בהחרמת חברה בשל דעותיו (שהן, שוב אשתמש במילה הזו, לגיטימיות לכשעצמן) של אדם העובד בה, ושבעצם הבעתן לא פגע באיש, גם לא במחרימים. לצורך העניין, החרם שהוצע בזמנו נגד מי-שזה-לא-היה שפיטר אדם רק משום שהיה מעדי יהווה, הוא חרם צודק, משום שבכך שפגעו בפרנסתו של אדם בגלל אמונותיו, הם פתחו את הפתח לפגוע בהם בשל דעותיהם כנגד אותן אמונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ננסה שוב. מנכ"ל רמדיה אומר ש*ישראל* היא סרטן המאיים על שלום העולם. חרם נגד רמדיה- כשר? אני לא חושב שעצם הבעתם של הדעות לא פגע באיש. כשמנכ"ל תנובה אומר משהו, לאמירתו יש משקל. בסיפור עם עדי יהווה קצת בלבלת. ה*פירמה* פגעה בפרנסה של האדם, ובעקבות כך צרכנים החליטו לפגוע בפרנסה של כל *עובדי* הפירמה, לא כך? אני חושב שדווקא לחופשיסטים צריך להיות מה לומר כאן. זה לא הדוגמה הקלאסית איך שלחץ ציבורי מתבטא בצורה האידאלית? -הכו את הפירמה בכיסה, והיא כבר תבין לבד מה רצון הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגדיר ''כשר''. (דובי, שלא התכוון לצרוך את מוצרי רמדיה בעתיד הנראה לעין בכל מקרה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפריס פרסה ומעלה גרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שרמדיה עושה אף אחד מאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שאלתי על ה*חרם*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני ביקשתי שתגדיר לי מהו חרם ''כשר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. הנחתי שזה התחמקות, משום שזה היה נושא הפתיל. חרם כשר הוא כזה שלא תתנגד לו, או תחשוב שהוא ''שגוי'' כאשר הוא יופיע בתור ידיעה חדשותית באייל. אם חשבת אחרת, אני ממש מתנצל על אי הבהירות של דברי ואני גם מתנצל על כך שחשדתי בך שאתה סתם מתחמק מדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. אני לא אחרים אותו, אבל אני אבין אנשים שיחליטו לא לרכוש יותר ממוצרי רמדיה1 (ואני אתהה אם הבעלים של רמדיה בטוחים שהם רוצים את האיש הזה כמנכ"ל). 1 לצורך הבהרה: אני גם מבין את המתנחלים שהחליטו לא לרכוש יותר ממוצרי תנובה. אני לא מקבל את החרם המאורגן ע"י מועצת יש"ע, כולל קמפיין תקשורתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עניין של מידה. ההתבטאות הנוכחית היא בגבולות הסביר (אם כי שימוש בתואר ''סרטני'' עדיין נחשב לא-לגמרי-מנומס כשהדובר אינו פוליטיקאי). אם למשל מנכ''ל תנובה היה אומר ש''המתנחלים הם כמו סרטן ממאיר בלב המדינה'', הייתי מצטרף לחרם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרקורד שלי בהחרמות שלי לא מוצלח, אבל הייתי מצטרף למגנים את האמירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להתבטא? אתה עדיין מייצג את עמדת השוק החופשי בכבוד :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האין זאת דוגמא מדוע השוק-החופשי לא יכול לעבוד? אנחנו רואים שבפועל, אנשים לא מבצעים החלטות מסחריות משיקולים כלכליים טהורים. וגם ברור כיצד אפשר להגיע מכאן לעריצות הרוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עריצות הרוב? על מה אתה מדבר? לרוב אין כסף לקנות קוטג'. מדובר בפלוטוקרטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון לומר שאפילו אם אנחנו לא מגיעים לפלוטוקרטיה, אנחנו מגיעים לעריצות הרוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוינה. עם כאלו הוכחות חותכת ממש לא ברור למה אני לא מבלה יותר זמן ב''סלון מזל''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשרותך תמיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזאת מפני שאין מדובר אך ורק ב"תו תקן". גם ככזה, אני כחילוני ציוני הייתי רואה בו דבר מיותר - מה רע במערכת הכשרות הממלכתית? ואם ממילא היא כלי ריק, אפשר לבטלה לגמרי ולהפריט את התחום לגמרי. אבל חותמת הכשרות של הבד"צ שימשה וגם משמשת ככלי לכפיית אידיאולוגיה. היו דיווחים רבים על מקרים של איום בהסרת הכשרות עקב דברים שאינם כשרות גרידא, כגון אותו עובד שנחשד במיסיונריות. גם אם יבוא צרכן של אותה חותמת כשרות ויגיד "האם אתה מצפה ממני לקנות מוצר של חברה אשר אורחותיה מנוגדרות לאידיאולוגיה שלי? אני לא מוכן שהבד"צ שלי יתמוך בכזה דבר", אם החרם נעשה באמצעות הכשרות הרי אותה כשרות היא הכלי לחרם אידיאולוגי. יתרה מזאת החותמת הופכת פתאום לא רק לחותמת כשרות מזון אלא גם ל"תו תקן" אידיאולוגי, או מה שנקרא גם באנגלית Endorsement. וחובה על מי שמתנגד לאותה אידיאולוגיה, לנסות ולהחליש את אותו כלי. זוהי אך ורק תגובה נגדית, או בלשון ילדים "הם התחילו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש לדעתך מצב בו שימוש בחרם צרכנים הוא "לא לגיטימי"? ובפרט, האם "לגיטימי" להחרים את תנובה משום שהמנכ"ל שלה העליב את הכיבוש, או את מפעל ההתנחלויות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לחשוב על משהו כרגע. בעולם שלנו שבו ה''אדם'' הופך ל''צרכן'', הכלי הזה הוא לפעמים הנשק היחיד של האדם היחיד מול ארגונים גדולים וחזקים מאד. צריך להזהר במקרים בו יכולים להפגע מן החרם אנשים תמימים שאינם קשורים לסכסוך (אם כי יתכן שגם כאן - הם בעצם בני ערובה של הגורם שנגדו מוטל החרם). צריך להזהר מהיסטריות-יתר בשימוש בתחום ולהזהר בהטלת האשמה. כמו שאמר דובי - רייכמן דיבר על ''הכיבוש'' כסרטן ולא המתנחלים או אפילו ההתנחלויות. נראה לי שהתגובה היתה מוגזמת והתבססה על ליבוי יצרים מיותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אחד הבסיסים המשותפים הבודדים שעוד נותרו לרובם הגדול של הישראלים" - למה אתה מתכוון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך כתב המשורר? "אבל אני על אף כל אלה, חי שמיים אני קשור אל איזו תנובה מרופטת" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר של דובי ב תגובה 265046 נראה לי אידילי מדי, ומכל מקום לא ייחודי לישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא טענתי שהוא ייחודי לישראל, רק שלעמים אחרים יש עוד בסיסים משותפים אחרים, שאצלנו כבר נשחקו ונעלמו זה מכבר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |