בתשובה לאורי רדלר, 28/11/04 13:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למעשה, חלק מ"תיקוניו" של רדלר מעידים על בורות, ומי שנמצא מספיק משועמם כדי לעבור עליהם, ימצא אותם בקלות וייבוך למקרא היהירות בה הוא פולט שטויות כאילו היו אמת לאמיתה. רדלר אכן הוכיח שהעברית שלי אינה תקנית, (כמו העברית של רובנו, לדעתי). אין לזה ולא כלום עם עילגות, כמובן (מפליא שמלומד לשוני מדהים כמוהו אינו יודע אפילו מה פשר המילה "עילג", לא?). עילג הוא מי שאינו מצליח להתבטא בשטף ובבהירות, ומה לעשות, האיש מאשים אותי בעילגות ובטפשות, מכל המגרעות (הרבות!) שלי בחר להיטפל דווקא לשתיים שאין לי :) מובן שיכולתי להשיב לו שם, סעיף סעיף, אבל אני פשוט לא מושקעת בזה רגשית כמוהו, וכפי שהאינטראקציה המתועדת מוכיחה, זה בזבוז זמן משווע להתווכח עם מישהו כמוהו, שצודק גם כשהוא טועה, מה גם שהתגובה האחרונה שלו היא כבר קצת מפחידה, במובן שאמנם אין לי ארנבת, אבל התחלתי לחשוש לגורלה של הארנבת שאין לי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם תיקוניו של רדלר מעידים על בורות, אז אולי כדאי שכן תתקני, לא בשבילו, אבל בשבילנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לא כדאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לנו הזדמנות ללמוד משהו חדש, מה יש לך להפסיד. אם אתה לא רוצה, על תקרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאנאליות המרהיבה הזו? אין סיכוי. אני יכולה לפרט פה את הבולטות ביותר מן הזכרון, ייתכן שלא אדייק, אבל אין לי כוונה לחזור ולקרוא אותה שוב, יש גבול. הממ, מה אני זוכרת בוודאות? כתבתי "פרסקאות מדהימים" רדלר טען שזו טעות ושצורת היחיד היא נקבה, פרסקה. לא נכון. היחיד הוא פרסקו, וצורת הריבוי המקובלת בעברית היא פרסקאות. לעומת זאת, "מדיה" היא צורת הריבוי הלטינית של מדיום, מדיה אינה נקבה וגם אין צורך להוסיף לפניה "אמצעי". וכפי שהוזכר למעלה, "קמעא" היא צורה תקנית לחלוטין. (אולי קצת ארכאית). ה"תיקון" הכי מביך הוא זה שבו רדלר קבע בנחרצות שפרסקאות לא צוירו עבור האיכרים הנבערים, ושולח אותי ללמוד היסטוריה, נו באמת. לגמרי במקרה יצא שלמדתי איזה קורס או שניים בתולדות האמנות1 ושומו שמיים, העניין הוא _בדיוק_ זה, ציורי קיר כנסייתיים נועדו לעיני ההמון הנבער (קרי, אנאלפביתי). המטרה העיקרית לשמה נוצרה האמנות הדתית היתה (על מנת לפאר את שם האל ולהפיץ את הרעיונות הנוצריים) לספר את סיפורי הברית החדשה והישנה לאלה שאינם יודעים לקרוא (הרוב המכריע). זו באמת עובדה כה בסיסית בתולדות האמנות, שברור היה לי שכל מי שקרא את ההערה הזו של רדלר גיחך בינו לבין עצמו בשקט. וכו' וכו', כאמור, זה מייגע מדי2 לעבור סעיף סעיף, גם ככה כבר הארכתי בדברים מעל ומעבר. אני מתנצלת, הפנאי שלי מוגבל, לא בא לי לבזבז אותו על דברים שלא גורמים לי הנאה, עמך הסליחה. 1 הס מלהזכיר: בשום פנים ואופן אין לשאול איך מתקדם הסמינריון שאני אמורה לכתוב על איקונוגרפיה של הבתולה הקדושה בעבודות קיר מן התקופה הביזנטית המאוחרת, ראו הוזהרתם. 2 רדלר - דיר באלאק להגיב פה עוד אחת מתגובותיך הנפתחות בציטוט וממשיכות בקביעה נחרצת ובלתי מבוססת זו או אחרת, הבנו, בסדר, אתה גאון פנומנלי וענק רוח, מין סופרמן (וסופרמרקט?) אינטלקטואלי, ואני טיפשה עילגת בורה ואפסית, הראה לי בבקשה איפה אני חותמת לך על זה (בטביעת אצבע, מן הסתם), ונמשיך בחיינו, אוקיי? רק לא עוד תגובות שלך, אני מתחננת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדיה ופרסקו שניכם טועים. מדיה לפי האקדמיה מייצג גם media וגם medium ותמיד בנקבה ואשר לפרסקו הריבוי הוא פרסקים ולא משתמשים בו אלא אומרים פרסקו מדהימים. לגבי הפרסקו לאיכרים הנבערים קשה לדעת מי צודק כי המונחים שלך כלליים מדי. לא רק האיכרים לא ידעו קרוא וכתוב אלא 99 אחוזים מהאוכלוסיה. אם הכוונה לצמיתים ולאריסים שהיו הרוב הגדול של האוכלוסיה את טועה כי רובם לא דרכו בחיים בכנסיה. אם את מתכוונת לאיכרים חופשיים אז יש יותר צדק במה שאמרת אבל זאת תקופה קצת יותר מאוחרת. החשד שלי זה ששניכם מדברים על דברים שאתם לא יודעים עליהם הרבה. יש לי הרבה כבוד ללימודי תולדות האמנות אבל זה לא לימודי היסטוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף לבקשות תני עם כל הלב בשביל הקהל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קמעא, הנוסח הארמי של המילה, היה מקובל לפני שנים רבות אבל כבר ב"מילון החדש" של אבן שושן (משנת 1962) הוא אינו הכתיב המקובל (מקרה דומה לטבלא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לו הכתיב "קמעא" היה פחות מקובל - עדיין רב המרחק בין "פחות מקובל", ואפילו בין "לא מקובל", לבין הצגת הכתיב הזה כאחת ה"שגיאות" של אינדי, כביכול, או כחלק מן ה"עילגות" שאתה מייחס לה. ומה גם שבמהדורת "המילון החדש" של אבן שושן משנת 1985 מופיע הערך "קמעא, קמעה", בלי כל ציון הבא לומר שהצורה "קמעא", אינה מקובלת או פחות מקובלת. במהדורה זו - המאוחרת יותר, כאמור - אין כל ציון המבדיל בין השתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ככל הנראה צודקת והקביעה שלי הייתה מחמירה שלא לצורך. התייחסתי כאן להחלטה ישנה למדי של האקדמיה המובאת בנוסח הבא באתר האקדמיה: "שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים בצורת נקבה, כגון דוגמה, נכתבים בה"א בסופם. דוגמות נוספות: סדנה, טבלה, פסקה, עסקה, קופסה, גרסה. הוא הדין בשמות כגון שאלתה, משכנתה, אסמכתה, אתנחתה, בדותה." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |