|
||||
|
||||
הבה (כן, לא "הבא") ננפץ מיתוס קטן שהוחדר אלינו (אולי) דרך התרבות האמריקאית: הצירוף "יום טוב" כברכה או איחול הוא דבילי למדי, היות ש"יום טוב" פירושו, בעברית: "חג, וביחוד כל אחד משלוש הרגלים". סוכות. |
|
||||
|
||||
באמת? זה חדש לי! מהיכן שאבת את המידע הנ"ל? הביטוי "יום טוב" הינו נפוץ למדי במס' רב של שפות, בהן אנגלית (Good Day), גרמנית (Gutten Tag) ורוסית (עזוב...). |
|
||||
|
||||
אבן שושן |
|
||||
|
||||
אבל למעשה, ההערה שלך אינה מתייחסת לתיאור "יום טוב" כי אם לשם "יום טוב". "יום טוב", כמושג וכערך מילוני, הינו חג. לעומת זאת, קיים "יום" שהוא "טוב", כש"טוב" הוא התיאור של היום. בדיוק כמו "יום רע". על כן, אין כל פסול בלומר "יום טוב". איזו הקלה! :-) |
|
||||
|
||||
לא יודע למה, אבל נזכרתי פתאום באחד הציטוטים המפורסמים של יצחק שמיר בשעתו: "כששמעתי את עצמי מדבר, השתכנעתי שאני צודק". |
|
||||
|
||||
אתם קרציות, אתם יודעים? (: יום טוב, מיץ, כמו "בוקר טוב" - קיצור של "שיהיה לך יום שהוא טוב", זאת בניגוד לביטוי יום-טוב, שהוא אכן מה שאמרת. בדיוק כמו ש"שם טוב" יכול להיות גם הצהרה וגם שם של מישהו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |