|
||||
|
||||
אגב, אתה עוד חייב לי לינק בקשר למרטנסיטים. מה ההבדל בין להתיך ולהמיס? בהתחלה חשבתי שלהמיס זה בתוך תמיסה (כמו סוכר במים) ולהתיך זה על ידי חימום, אבל אז שאלתי את עצמי האם שלג נמס או מותך, והחלטתי שהוא נמס. |
|
||||
|
||||
א. תזכיר לי? ב. נכון, אבל שלג ניתך. |
|
||||
|
||||
מבחינה פיזיקלית, שלג ניתך. מבחינה לשונית שלג מפשיר.1 מבחינה מטארולוגית, שלג ניטח. ___ 1 בכל מקרה לא נמס, שכן לא נוצרת תמיסה. |
|
||||
|
||||
וקרח? אגב, טכנית אפשר להגיד שהקרח נמצא בתמיסה עם מים, לא? |
|
||||
|
||||
גם קרח ניתך או מפשיר (אני מקווה שאף אחד לא מטיח בך בלוקים של קרח). טכנית אפשר להגיד כל מה שלא מורכב מדי ללשון שלנו לבטא. לא כל מה שאפשר להגיד גם נכון להגיד. |
|
||||
|
||||
כלומר לא שלג ולא קרח , לא נמסים? |
|
||||
|
||||
גם לא גלידה. |
|
||||
|
||||
א.תגובה 246503 אגב, שאלתי כמה אנשים שמבינים יותר ממני והם גם הופתעו לשמוע ששינוי פאזה מרטנסיטי גורם לחימום. מישהו אפילו שלח לי תזה עם קצת נתונים: the numbers used for parameters
>are for NiTi (something called nitinol alloys). for these beasts the >specific heat capacity is ~ 350 J/(Kg deg) and the latent heat released >(if I got it right) is L~0.15J. If a paper clip weighs m~10gr and these >numbers give a temperature rise on the order of dT~0.05deg. |
|
||||
|
||||
א. מה הקשר לדיון הנוכחי? 1. לא, אין לי לינק, זה מחומר כתוב (מהתואר הראשון). 2. אם כבר הבאת את הדוגמה של הנייטינול (שקשה לי להאמין שישנם מהדקי נייר ממנו) אז תכפיל את זה ב(נניח) 20 כיפופים ויישורים, וקיבלת מעלת צלזיוס שלמה. בסגסוגות שאינן סופר-אלסטיות כמו הנייטינול, האפקט גבוה יותר. עכשיו תשאל את האנשים שמבינים את השאלה הבאה: הרי ידוע שמעבר בין פאזות בנייטינול הוא תהליך עם היסטרזיס. אם כך - לאן נעלמת האנרגיה? ודבר אחרון - התזה הזו נשמעת לי מעניינת, אתה יכול לשלוח לי לינק? |
|
||||
|
||||
א. מטלורגיה כמובן. 1. מי המרצה? 2. הכפלה ב20 לא תעזור. מדובר בסך כל האנרגיה שמשתחררת מהמעבר. אם אתה מתכוון שכל פיתול מנדנד אותו ממרטנסיט לאוסטניט ובחזרה, הרי שמדובר באנרגיה שפומפמה פנימה מבחוץ ולא באנרגיה אגורה ( בניגוד לטענתך בדיון ההוא). ברור שהאנרגיה הופכת לחום. הנקודה היא שזה לא מספיק. לאן בדיוק לשלוח לך את התזה ? |
|
||||
|
||||
באמת מאמרים מעניינים. והנה ציטוט מתוך ON THE MODELING OF NONLINEAR THERMODYNAMICS IN SMA WIRES של המחבר: 2.4. LATENT HEAT
A final phenomenon unique to the first-order phase transition is the release of latent heat 56. The latent heat is defined as the quantity of heat that must be added to a system to transfer one molecule from one phase to another, while keeping the temperature of the system constant [36, 12]. Shape memory alloys experience a release of latent heat in the martensitic phase transformation. http://www.caam.rice.edu/~reynoldd/Papers/thermo_mod... |
|
||||
|
||||
לא אמרתי בשום מקום שבמעבר פאזה (מסדר ראשון, כמו שכתוב שם) אין חום סמוי. |
|
||||
|
||||
שלג, ככל שמגיע נסיוני, נופל או יורד ולא ניתך. ברד ניתך ומה שמכונה בלעז sleet גם כן, אבל לא שלג. |
|
||||
|
||||
בוא תעזור לנו לעשות סדר: בדיל- ניתך ( זה ברור: התכה--> ניתך) האשמה - מוטחת. כירורג - ניתח אבל ברד מה? ניתך? ניתח? ניטח? |
|
||||
|
||||
רגע, ההסקה מ"התכה" ל"ניתך" היא פזיזה: "התכה" שייכת לבניין הפעיל, ומכאן אתה יכול להסיק "הותך", אבל השורש לא בהכרח קיים גם בבניין נפעל, בוודאי לא באותה משמעות. אין, למשל, "נשלך" או "נבהר". אז הלכתי לאבן שושן כדי לבדוק, ומסתבר שאתה כן צודק: ל"ניתך" יש שתי משמעויות: (1) ירד מהשמיים בעוצמה; (2) הפך ממוצק לנוזל. הברד, אם כן, ניתך ואחר כך ניתך. |
|
||||
|
||||
טוב, אני הלכתי הפוך. ידעתי שאפשר להגיד ''בדיל ניתך'', ורק ניסיתי להבין איך מאייתים את זה. אני דווקא חשדתי שהניתך השני קשור למטח, ולכן בעצם צריך להיות ''ניטח''. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להטיח את הבדיל המותך על הטיח, ואז הטיח שלך יהיה מלוכלך בבדיל. |
|
||||
|
||||
ואם יטיחו את הבדיל המותך על היד, תצטרך ניתוח. |
|
||||
|
||||
הברד מוטח אל הארץ (נחבט אליה), הכירורג מנתח את מנתח המערכות, הבדיל מותך בחום גבוה. |
|
||||
|
||||
אנחנו כבר מקדימים אותך בהרבה תגובה 265521. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |