בתשובה לעדי, 26/06/01 8:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טלוויזיה של העם, פשטות, אינן בשום אופן המקבילה לנמיכות ולטמטום. (כן, אני גם עורכת ביחד עם נעמה תורן) פשטות, כלומר, למשל שימוש מועט בטכניקה. בתוכניות אחרות, המקוטלגות כ''תוכניות נמוכות של העם'' (טברנה, פיספוסים, דודו טופז) יש אולי ניסיון לקלוע לטעמו הרחב של ''העם'' (מיהו, דרך אגב), אך התוכניות מופקות לחלוטין על ידי ''המימסד''. בזמן שב''כיכר המדינה'', שאגב טרם ראית אך מיהרת לקטול, החומר המשודר מיוצר, נהגה, נכתב ומוגש ע''י הצופים עצמם, ללא תכתיבים מההפקה או מכל גורם אחר. את רוב היוצרים בתוכניות הראשונות של כיכר המדינה לא פגשנו מעולם, ולעיתים קרובות, ואני מקווה שתסכים איתי לאחר הצפייה, מדובר בתוצאות מעניינות ביותר, כולל דברים אינטליגנטיים, ונמוכים, ומבריקים, ומשעשעים, וטיפשיים, וחדשניים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרשי לי קודם כל להתנצל אם לא הובנתי כהלכה. לא התכוונתי שהתוכנית טפשית, שכן כמו שאמרת, טרם ראיתיה. אף רמזתי שאני מקבל בברכה את ה'תמהוניות' העשוייה להתגלות בתוכנית כזו, ובוודאי את היצירתיות. הטענה שלי לא היתה נגד התוכנית, אלא נגד האמירה הכורכת 'פשטות' כניגוד ל'משהו סופר-אינטליגנטי'. ההפך מפשטות הוא סיבוך, שכאשר אינו נדרש, בוודאי אינו מעיד על עודף אינטליגנציה. ההשתלחות שלי אינה כלפייך, או כלפי התוכנית, אלא כלפי מגמה שניסיתי לתאר, ומשהו שאמרת (או לפחות צוטטת) הזכיר לי את אותה מגמה. במובן זה, השתמשתי במתואר כדוגמא, או מצע, המאפשר לי לשטוח את משנתי... (סליחה אם יש בכך ניצולך לרעה). אם התוכנית תלך לכיוון שאת מדגישה כעת, יהיה בכך כדי לתמוך בבסיס עמדתי, שיופי אמיתי, כמו גם חכמה מעשית, אינם נחלת המיעוט, אלא חבויים בכל אחד. אם התוכנית תתרום לחלק לחשוף חלק זה ולשתף בו אחרים - תבורכי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |