|
||||
|
||||
לגבי הפשע הנורא של שימוש בביטוי המסה במקום הביטוי הלחמה כבר התנצלתי. לגבי השימוש בביטוי הלחמה, כאן כבר נזהרתי בדברי ולא התיימרתי לדעת איך בדיוק חיברו שוליים קרועים של תרמילים אלא אמרתי שהפעולה מזכירה הלחמה. התוצאה הייתה קליעים שיש עליהם כתם בצבע אפור באיזור הצר של התרמיל, סביב הכתם רואים סימני שיוף. אם לא נתקלת בכאלו בשירות שלך אז כנראה שהוא היה בזמן אחר מזה שלי ובתקופתך עדיין לא הגו את הרעיון הגאוני הזה (או שכבר הבינו שלא צריך למחזר בכל מחיר ותחושת של אימונים עדיין צריכה לעבוד). תקלה נוספת שנתקלתי בה כמה פעמים במהלך השירות הצבאי שלי הייתה קליעים עם פיקה נקורה (בטעות דילגו על הקטע של החלפת הפיקה), מעניין איך תקלה כזו הייתה יכולה להווצר בהליך יצור רגיל, גם אם הוא לא עומד בסטנדרטים המחמירים של מערכת הבטחון שלנו. בכל אופן, את עניין השיפוץ של הכדורים (ולא התכה שלהם ושימוש בתמתכת כחומר גלם) אני יודע ממקור ראשון והעבודה במיחזור הזה היא הרבה פחות מסובכת מריתוך טלאים. |
|
||||
|
||||
ב"תקופתי" (הווה אומר שנות ה90) הקפידו לאסוף תרמילים, אך לא ראיתי מעולם כדורים "מוטלאים". כמי שמכיר קצת תהליכי ייצור, הסיפור על "שיפוץ" תרמילים נשמע לי מופרך מבחינה טכנית (איזה תרמיל שהתפוצץ בתוכו אבש"ש יכול לעמוד בטולרנסים ההדוקים הנדרשים, איך מוציאים את הפיקה הישנה בלי להסתכן בפיצוץ אבש"ש נותר, ואיך מנקים את התרמיל משאריות הפיח?) , ובלתי כלכלי בעליל. דווקא התכה של מתכות ומיחזורן היא אופציה כלכלית, והרבה יותר קלה טכנית. כדורים (ולא קליעים) עם פיקה נקורה הם, קרוב לודאי, כדורי נפל שחיילים "החזירו לקופסה". זה לא קורה כש"מוציאים מהקרטון" (גם תחמושת אימונים). דרך אגב, בארה"ב התחילו מגמה של מיחזור תחמושת, וכרגיל אצל האמריקאים הם נכנסו לעניין ביוסדיות, וממחזרים לא רק את התרמילים אלא גם את הקליעים (יש מערכת לאיסוף קליעים מאחורי המטרות). |
|
||||
|
||||
יש מערכת לאיסוף קליעים מאחורי המטרות? אתה מתכוון שהאמריקאים יורים לעירקים בתחת? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |