בתשובה להנמלה העמלה, 22/11/04 15:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כדאי לקרוא את המאמר המקורי לפני שמתלהבים, ואת התגובות אליו. המאמר נמצא בכתובת http://bmj.bmjjournals.com/cgi/content/full/329/7476... והתגובות בכתובת http://bmj.bmjjournals.com/cgi/eletters/329/7476/121... . מה שנעשה במחקר הוא שילוב של דיקור, טיפול חשמלי ותרופות. קבוצת הביקורת נבחרה כך שהמחטים לא הוחדרו לעומק העור, ולכן גם הטיפול החשמלי ניתן רק על פני העור. זה אינו טיפול פלצבו כהילכתו. היה טוב יותר לו הנקודות הנבחרות לטיפול הפלצבו היו באותו עומק, אך לא באותם איזורים של טיפול האמת. כך שלמעשה, מי שקיבל את טיפול הפלצבו לא קיבל דיקור סיני, אך גם לא קיבל טיפול חשמלי אפקטיבי, והמחקר אינו מבדיל בין ההשפעות הנפרדות של שני הטיפולים. טיפול חשמלי להקלת כאב הוא מתודה רפואית מקובלת. הוא אינו חלק מהרפואה הסינית המסורתית. כדאי לשים לב להבדלים המקדמיים בין הקבוצות, המופיעים בכתובת http://bmj.bmjjournals.com/cgi/content-nw/full/329/7... .בקבוצה שטופלה היה שיעור הגברים כפול מאשר בקבוצת הפלצבו. בקבוצה שטופלה היה שיעור גבוה של נשואים, לעומת שיעור גבוה של אלמנים ואלמנות בקבוצת הביקורת. בקבוצת הביקורת היה שיעור גבוה של חסרי השכלה פורמלית. ציון Ahlbäck score, שהוא מדד רנטגני לחומרת אוסטאוארתריטיס, היה גבוה יותר בקבוצת הביקורת מאשר בקבוצת הטיפול. קבוצת הביקורת אופיינה גם ביותר שנות מחלה ובכך שרוב חבריה סבלו מבעיות בשתי הברכיים ולא בברך אחת. בקצרה - הקבוצות לא היו שוות זו לזו. בקבוצת הביקורת יש מספר רב של נשים אלמנות הסובלות מאוסטאוארתריטיס בחומרה קשה, ולכן היא קבוצה חולה יותר. הקבוצה החולה יותר נותרה חולה יותר גם לאחר המחקר. עם זאת, מדד WOMAC, שהוא מדד פונקציונלי בעיקרו, היה שווה בין שתי הקבוצות בתחילת המחקר, והשתפר בקבוצת הטיפול. יתכנו לכך הסברים שונים, אך המחקר המסויים הזה סובל מבעיות מתודולגיות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. תודה על הקישור, ועל ההערות המאירות מאוד. 2. בעניין הטיפול החשמלי, שלדבריך אינו חלק מהרפואה הסינית המסורתית, ובכן זה לא מדוייק. מה שנעשה כאן זה חיבור אלקטרודות ל/מחטים/, כך שזרם חשמלי קל מרטיט אותן. זה חלק מקובל מהדיקור הסיני המודרני. והזרם החשמלי בא כתחליף לשיטה המסורתית שבה (לפעמים, תלוי כמה משקיעים בפציינט הספציפי, מה שתלוי אולי בעושרו/חשיבותו של הפציינט) היו מסובבים את המחטים ידנית. דרך אחרת (מודרנית וגם מסורתית) היא נעיצת מוקסות מודלקות על המחטים. (המוקסות כאן הן גושים קטנים של לענה מיובשת, שמודלקת כמו טבק מיובש, וכששמים אותה על המחט היא מחממת את המחט, והטענה היא שגם הצמח הספציפי הזה טוב לטיפול). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה עוד (?) מחקר עם תוצאות חיוביות: http://www.sciencedaily.com/releases/2004/12/0412222... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו תקציר של מאמר. המאמר המקורי פורסם ב-Annals of Internal Medicine, וניתן בשלב זה לקראו בתשלום בלבד. בעוד 6 חודשים הוא אמור להיות מוצע לקריאה ללא תשלום. עורכי העיתון מסבים את תשומת לב הקוראים שחלק גדול מהנבדקים לא היו זמינים בתום המחקר: 25% מקבוצת הטיפול האמיתי, 25% מקבוצת הטיפול המזוייף ו-43% מקבוצת הבקרה (שטופלו על ידי סדנת הרצאות). בתקציר לא מופיעה הסיבה להיעלמותם של המטופלים האלה. אם מישהו כאן יזכיר את הנושא בחודש יוני 2005, נוכל לקרוא את המאמר ולהתייחס בצורה מפורטת. התקציר הנוכחי: http://www.annals.org/cgi/content/abstract/141/12/90... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |