|
||||
|
||||
נאומים, זהו נושא שרוי במחלוקת שלא ניתן לומר שהינו משעמם ללא התנסות בנאום מוצלח אשר, כפי שמיכאל ס. אמר קודם, נשאר לכמה שנים טובות. מצד אחד, נאומים רבים נוטים להיות משעממים כתוצאה מהעובדה שאנשים רבים בחברה שלנו חושבים שהם יודעים לנאום ולשלהב את הקהל על אף העובדה שדבר זה לא נכון ברוב המקרים. לדוגמא, במוסד שבו אני לומד אני שומע אנשים נואמים(פרופסורים, מרצים וכדומה) ואני נוטה להשתעמם ולעסוק בדברים אחרים, מפני שאנשים אלה לא יודעים לנסח את דבריהם כראוי, בצורה שבה הקהל יהיה מרותק וירצה לשמוע כול מילה. למרות זאת, הייתי מספר לא מבוקר של פעמים בנאומים של אנשים שיודעים להביע את עצמם כמו שצריך ויודעים לשלב תנועות ידיים והבעות פנים ביחד עם נאומם, מה שגורם לקהל להיות מעוניין יותר בנאום. לדעתי, לכותב כתבה זו אין שום זכות לכתוב דעה זו מפני שהוא היה נוכח במספר מצומצם של נאומים שכנראה השאירו עליו רושם רע, והוא אינו צריך להשפיע על הנוער של ימינו לחשוב שנאומים זהו דבר משעמם. כתבה זו רק מרעילה את נפש הצעירים שבנינו וגורמת להם לחשוב רעות על תורת הנאומים. אני מצדד באפשרות בבתי ספר יסודיים ועל תיכוניים יונהג מקצוע שילמד אנשים מגיל מעיר כיצד להביע את עצמם כדי לפתור בעייה זו של חוסר שקט ושעמום בנאומים. לסיכום המסר השמתמע הוא: Scientia est potentia . ביטוי מהשפה הלטינית אומר: "החוכמה היא כוח". |
|
||||
|
||||
נדמה לי שמר גינצבורג בתגובתו מבלבל קימעא בין ''נאום'' לבין ''הרצאה''. אף כי נדרשת יכולת רטורית הן לזה והן לזאת, אין דין האחד כדין האחרת. |
|
||||
|
||||
איני מבלבל בין האחד למישנהוא. אני מדבר על נאומים בתגובתי. |
|
||||
|
||||
לא נראה לך טיפ-טיפה יהיר לקרוא לעצמך "אחד העם"? |
|
||||
|
||||
יהיר? בהחלט לא. אם היית בקיא יותר בציונות אז הייתי מבין מיהו אחד העם, אך מ]ני שאתה לא , אני אועיל בטובי להסביר לך. אחד העם היה מייסד הציונית הרוחנית שבה תמכו האליטה האינטלקטואית. מטרתם הייתה לאחד את העם ולחנך אותו מהי הציונות ומהי חשיבותה לפני שיפנו לציונות המעשית הדוגלת ביישוב הארץ ללא טריטוריה ברורה. כפי שאתה רואה איני מעלה נימוקים חסרי תוכן או חסרי הגיון, אז זכותי ככול אזרח במדנית ישראל להשתמש בכינוי זה או אחר, כפי שהינך מכנה את עצמך " שר בבמשלה". |
|
||||
|
||||
האמת היא שאני לא באמת שר בממשלה (וגם לא אחראי על האינטרנט; לא על כולה, בכל אופן). זה כינוי שבו אני משתמש כדי לרמוז לאנשים שהכינוי היומרני שלהם קצת מופרז. אילולא הייתי יודע מי היה אחד העם, לא הייתי חושב שזו יהירות להתכנות כך (בתחילת דרכו, בחר אשר צבי גינצברג לקרוא לעצמו "אחד העם" כדי להפנות את עיקר תשומת הלב אל הדברים שכתב ולהרחיק אותה מן הכותב: "בחתימתי זאת רציתי לאמור כי לא סופר אנוכי, ואין בדעתי לבוא בקהל הסופרים גם לעתיד, וכי רק במקרה הנני מגלה דעתי בענין זה, כאחד העם שענייני העם מעסיקים את רוחו"). דווקא בגלל שאחד העם התפרסם כהוגה דעות מוכר, צריך טיפה יותר משמינית של חוצפה כדי להתכסות בשמו. עצה לסיום: אל תניח שידע (שהוא אולי גבולי עבורך) אינו מצוי ברשות בן שיחך. למשל, אני לא מוצא לנכון "להועיל בטובי" להסביר לך את הכותרת שלי (שמן הסתם אתה רואה את הקשר שלה לנושא); רק לקוראים האחרים אני מזכיר שמדובר בדוד המלך, שהזדהה כמי שבא "מאחד שבטי ישראל" לפני שאול. אולי זה יתן רעיון למישהו שרוצה לממש את זכויותיו האזרחיות. |
|
||||
|
||||
לפני שבוע וחצי התלונן אבימלך בפני יצחק: "כמעט שכב אחד העם את אשתך". פירוש רש"י: "אחד העם - המיוחד בעם, זה המלך". |
|
||||
|
||||
''ואם אחד העם היה שוכב, אז אחר כך גם ברנר היה רוצה, וגם מאפו, וגם יל''ג, ולא היה לזה סוף''. (כמיטב זכרוני, מתוך הסדרה ''תנ''ך עכשיו'' שהתפרסמה בזמנו בעמוד האחרון של ''כותרת ראשית'' ז''ל, וחלק מזה גם יצא כספר). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אבשלום נהג לשאול את הבאים למשפט מאיזה מקום באו, ו''מאחד שבטי ישראל'' היתה התשובה הכללית הנזכרת במקרא. שאול כונה על ידי שמואל ''ראש שבטי ישראל''. |
|
||||
|
||||
משום מה, "שר בממשלה" חושב שהכינוי" אחד העם "יומרני ושחצני, סבורני כי אדם הקורא לעצמו בשם זה מעריך ומעריץ את תכונותיו של זה בו עסקינן, ואני לא מוצא בזה כל רע. הדרך המעט פתטית שלך להראות על כינויים יומרניים של אחרים מעלה בי גיחוך. מה אתה בעצם מנסה להראות?, אולי במקום לשפוט שמות של אחרים תתן אתה לעצמך שם ראוי שיעניין ויסקרן אחרים? נ.ב זאת לא חוכמה לבוא ולהוציא ציטוטים למיניהם מהאינטרנט להוכחת דבריך,זה לא מראה על דעת אלא על ניסיון להרשים ותו לא. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שלשאר הקוראים ברור בשלב זה שאני לא מתיימר להיות באמת-באמת שר בממשלה - בשם הזה אני מתכוון להדגים שכינויים יכולים (לפעמים) להיות די מוזרים. מה היית חושב לו היו מתחילים להגיב כאן "דוד בן-גוריון", "יצחק רבין", "דנידין הרואה ואינו נראה", "שר בממשלה, לא חשוב איזה" ו"בריטני ספירס", ומסבירים לך שזה לא באמת הם אבל ככה זה כשמעריצים? בעיני זה היה מגוחך (כמו גם "אחד העם"). כשאני לא משרת בתפקיד האחראי על האינטרנט, אני משתמש כאן בשמי האמיתי שהוא (כך לפחות חשבו הורי) שם ראוי למדי. אולי לא כמו "עוז אלמוג" או "סער חרמש", אבל בכל זאת ראוי. נ.ב. הציטוט אינו מהאינטרנט (תרגיל: לא להאמין לי! לבדוק), אלא מההקדמה של ד"ר (דאז) ירמיהו פרנקל לספרו של אחד העם "על פרשת דרכים". כרך א' בהוצאת דביר, תשכ"א. |
|
||||
|
||||
בדוק במנוע חיפוש. דנידין דווקא היה כאן תקופה, וגם אחד שקרא לעצמו בשם המופרך שוטה הכפר הגלובלי כתב כאן, עד שהוא שתה מהשיקוי הסגלגל ונעלם לנו, רק שאנחנו יודעים שהוא רואה אותנו. |
|
||||
|
||||
יש שתי אפשרויות: או שאני נדהם לשמוע ממך שהיה כאן פעם מגיב בשם דנידין - הרי סתם-כך הרכבתי את רשימת השמות שלי, ואיזה צירוף מקרים זה לגלות שאחד מהם באמת הגיב כאן פעם. או שבתור אחראי על האינטרנט אני עושה דברים כאלה בכוונה. |
|
||||
|
||||
תן רמז... |
|
||||
|
||||
שלושה: אני לא עוז אלמוג, לא סער חרמש, וגם לא שכ"ג. |
|
||||
|
||||
אני יודעת שאתה לא שכ''ג. |
|
||||
|
||||
כשזה מגיע לפרקטיקה, אני סבור שהמועילים בטובם עדיפים על פני ה''מואילים בטובם''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |