בתשובה לנעם טל, 22/11/04 10:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הכוונה במודרניזציה אינה במובן התעשייתי, אלא (בעיקר) במובן החברתי תרבותי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי! הניכור, הקור, הרעפת הסמלים המרוששים ממשמעות ורלוונטיות קיומית, המלל הריק. וההתנתקות מהחומרים מעצימי החיים. האירונייה שבסכסוך היא שגם היהודים הישראלים הפכו לגולים רוחניים וקיומיים על ספק-אדמתם. זאת תוך ניסיונות סיזיפיים מתחלפים לבקרים לצקת עוגנים בחיים באמצעות הסוגסטייה העצמית ובאמצעות טקסטים נואשים העוברים רדוקצייה לכמה מנטרות חוזרות ונישנות. גם בישראל לא חמק היהודי מהגורל היהודי של גלות רוחנית ותלישות מעוגנים במציאות, כפי שהיצביע על כך בבהירות בוטה עוד חיים ברנר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "חומר מעצים חיים"? פרט, הסבר, נמק והבא דוגמאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חמרים שמגבירים את רצון החיים שלך ותחושת הבריאות, הכוח והמשאבים האישיים, יותר מחמרים אחרים. דוגמה שכבר הבאתי במאמר של טלה בר: כתיבת מאמר וירטואלי לעומת קבלת 1000 דולר מספרים ממשיים שמכרת דוגמא אחרת: רחצה בים בתולי, חול לבן, מפרץ קסום; לעומת טבילה בים מוצף חרצפים כשהחול מכוסה אספלט ומאחוריך בניני בטון כעורים. דוגמא אחרת: טיול רגלי באיזור הזויתן המוריק בגליל לעומת הכורח ללמוד איזה 200 עמוד של טקסט פלצני של פרופסור ישראלי חסר אינטואיציות בסוציולוגיה. העקרון הכללי ברור, אני רוצה לקוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט ברור, רק לא ברור לי מתי התנתקנו מהם. אולי ממה שלדעתך הוא מעצים חיים אתה התנתקת, ועל זה צערי שמור לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא נוספת: קריאת הטקסט בקישור למטה בלי תמונות, מול אותו טקסט < < < < עם תמונות > > > > > > > > > | | | | | | = = = = = = = = |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אבל גם מודרניזם בתעשיה ובמחקר משפיעים על המישור החברתי תרבותי: (מתינות, עיור, צריכה, מיחזור, ועוד). ע"ע הונג - קונג - בעבר עוד מחוז במדינת ענק חקלאית נכשלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעידן פוסט תעשייתי אין הכרח בתעשיה "מסורתית" לשם פיתוח כלכלי וחברתי, כלכלותיהן של מדינות כמו הונג קונג מבוססות על שירותים ולא על תעשיה (11% בלבד מכח העבודה בהונג קונג מועסקים בתעשיה ובבניין). ההיפך הוא הנכון: מודרניזציה תרבותית וחברתית היא תנאי לפיתוח כלכלי. הדוגמה הטובה ביותר היא ערב הסעודית, אשר למרות כל תעשיית הנפט שלה, התל"ג לנפש שם נמוך מזה של ישראל ב40% |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה בדבר יפן, שם שימרו אפילו בקונספציית הניהול היפנית ערכים מסורתיים-אוטוקרטיים? והחברה היפנית שומרת על רבים מערכיה המסורתיים? וכי אין שם מידה של נתק בין התקדמות טכנולוגית וערכים מסורתיים? ודוגמא הרבה יותר קרובה, המגזר החרדי, בו רבים עוסקים במחשבים והי-טק? ומה מדבר ברוני תעשיית היהלומים - יהודים חרדים מאד באנטוורפאן? דומני שדוגמא מובהקת היא קבוצת העמיש בארה"ב - אנשים המשמרים בכל אורח חיים של המאה ה-17 אך כלכלתם היא מודרנית ביותר? מה בדבר המורמונים ביוטה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה אחוז מהחרדים עוסק במחשבים ובהייטק לעומת הציבור הכללי? איזה אחוז מברוני תעשיית היהלומים הוא חרדי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שיש מי שלוקח ברצינות את התעמולה של אורי פז :-] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה אחוז מהישראלים עוסק ב-הי-טק ובטכנולוגיה מתקדמת?... הנקודה היא שאני מציג קבוצות מסויימות (מצומצמות יחסית או נירחבות יותר - כבמקרה של יפן) לגביהן יש נתק בין רמת קידמה בערכים תרבותיים/חברתיים ובין קידמה טכנולוגית, דהיינו אין מתאם *חיובי* מובהק בקבוצות אלה בין שני המשתנים, אלא קיימת אורטוגונליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להבין אותך. מה זה עידן "פוסט תעשייתי? מהי תעשיה "מסורתית"? מה פירוש מודרניזציה תרבותית וחברתית היא תנאי לפיתוח כלכלי? ובכלל מה אתה טוען? והערה: לסעודיה אין כמעט תעשייה פטרוכימית אלא אם אתה מגדיר משאבות כתעשיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברה פוסט תעשייתית היא חברה שכלכלתה מבוססת על צמיחת מגזר שירותים על חשבון התעשיה, ובתוך מגזר התעשיה מעבר ממוצרים שערכם מבוסס על ערך חומרי הגלם והעבודה שהושקעה בייצורם (תעשיה מסורתית), למוצרים שערכם מבוסס על הידע הנדרש לייצרם (תעשיה עתירת ידע). בהיעדר חברה ותרבות התומכות בצמיחה כלכלית (חברה מודרנית), לא ייתכן פיתוח כלכלי. הערה: לא כתבתי שלסעודיה יש תעשייה פטרוכימית (שחומר הגלם העיקרי שלה הוא נפט גולמי, ותוצריה הם בנזין, גפ"מ, פולימרים וכו'), אלא תעשיית נפט (כלומר זהו המוצר העיקרי שלה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |