|
||||
|
||||
נו, באמת. הבנתי שאתה בעל נסיון ביחידת שדה, ולכן אתה יודע טוב מאד על מה אני מדבר, אבל בוחר להיתמם. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את ה"נו, באמת" ואת נסיון ההיתממות שאתה מיחס לי. אם אתה מתיחס להערת השוליים, אז כשמה כן היא: שולית, ואין זה משנה לעצם העיניין האם הישיבה ירך אל ירך היא בזחל"ם, זחל"ד, ברדלס, נגמ"שוט, אכזרית או מונית שרות. לעומת זאת אם אתה מתכוון שהישיבה ירך אל ירך באותו רכב (משורין או לא, מהרשימה לעיל או מחוץ לה) שקולה לשרות באותה פלוגה, אז לא, לא מדובר בהתממות, מדובר בדבר מהותי. אם בנושא של ישיבה ירך אל ירך (פיזית, כפשוטו), כמו במקרים של חשש ייחוד, במקרים של תרגול עזרה ראשונה (הנשמה מפה לפה, עיסוי לב) וכו', מקובל עלי להתחשב בבקשות החיילים הדתיים, הרי פסילתן של חיילות מלשרת באותה מסגרת, כמו גם מלשמש כמדריכות נשק, או קשר או מה שלא יהיה, אינן מקובלות, ואינן נופלות במסגרת "דרישות לגיטימיות". |
|
||||
|
||||
כאשר משרתים באותה פלוגה בתנאי שדה, אין אפשרות להמנע מחיכוך (לפעמים ממש במובן הפיזי), ואת זה אתה בטוח יודע טוב כמוני, ולזה התכוונתי כשדיברתי על היתממות. אתה רוצה שכל פעם שמקפיצים פלוגה יתחילו למיין את החיילים מי עולה למשאית א' ומי מוצא מקום במונית שרות ב'? אתה רוצה שבשעור נשק, במקום להתרכז במה שמלמדים אותי, אהיה דרוך ונשמר שמא אחת מהמדריכות תיגע בי במקרה, או שאיזה כפתור פתוח בחולצה שלה (קורה) ייאלץ אותי להסיר את מבטי מהכיוון שלה? וכל זה בשביל מה? בשביל שכמה פמיניסטיות מתוסכלות לא ירגישו שכבודן נפגע מזה שנוכחותן הנשית בנסיבות האינטימיות שהצבא כופה עלי מפריעה לי. |
|
||||
|
||||
וכשאתה הולך לחדש את הדרכון שלך במשרד הפנים, מתחילים למיין את הנוסעים מי עולה לאוטובוס א' ומי מוצא מקום במונית שרות ב'? אינך חושש שאחת הפקידות תיגע בך במקרה, או שאיזה כפתור פתוח בחולצה שלה (קורה) ייאלץ אותך להסיר את מבטך מהכיוון שלה? במילים אחרות, אתה רוצה חברה נקיה מנשים. לרצות - זכותך, אבל להגדיר את זה "דרישה לגיטימית" - זאת כבר אקרובטיקה לשונית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |