|
||||
|
||||
איך המעיין היחידי באי הגיע לבעלותו של ששת? |
|
||||
|
||||
הוא(= ששת או אבא של ששת, או סבא של ששת...) גילה את האי. הוא קנה את המעיין מבעליו החוקי. הוא עבר עשרים שנה על חפירת באר. הוא בנה צינור תת מימי מהיבשה הקרובה לאי. הוא הקים מפעל הטפלת מים שמטפיל מי ים. במסגרת עיסוקיו באלכימיה הוא המציא פטנט (רשום כחוק) שממיר חול למים. זה באמת משנה איך? לא מספיק לא לומר שמדובר ברכושו החוקי והלגיטימי? |
|
||||
|
||||
ראשית, הקושיה אינה עלי כי מבחינתי ששת צריך לספק לרובינסון קרוזו מים במחיר עלות בין אם הוא עובד ובים אם לאו. שנית, שאלת הבעלות מאוד משנה כי איננו עוסקים באיים בודדים אלא במציאות נתונה. הכנרת הינו משאב משותף ואסור שהוא יגיע לבעלות בודדת של מאן דהו. ואם ששת עבד קשה לתח את מקור המים (דבר שהוא עשה בזמן שהוא קיבל אספקה סדירה של מים מצי האוניות שלו) הרי שהייתי מצפה ממרקרוזו לעשות אותו דבר. |
|
||||
|
||||
כמובן שהקושיה אינה עליך, אתה הרי כבר קומניסט. "אסור שיגיע", יוצא מנקודת הנחה לא "ליברלית". גם אני הייתי מצפה מרובינזון לעבוד קשה בשביל המים, מה לעשות, ספינתו של רובינזון נטרפה, הוא הגיע לאי הבודד ללא טיפת מים (מתוקים), לחפור באר צריך זמן, לבנות צינור צריך משאבים, להמציא מים צריך כישרון מיוחד, להיוולד לבעלי הבאר צריך מזל. לרובינזון אין אף אחד מהם1. אם הוא לא ישתה מהר הוא פשוט ימות. 1 מר בר-ביצוע מתבקש להסתכל שוב על הערה 1 בתגובה 262961 לפני שהוא מגיב. |
|
||||
|
||||
גם האויר הוא משאב משותף, אבל התעשיינים מזהמים אותו. גם חוף הים הוא משאב משותף, אבל הקפיטליסטים בונים עליו את sea and sun ואת כל מקומות האכסון ליאכטות שלהם. גם הנחלים הם משאב משותף, וזה לא מונע מבתי החרושת להזרים אליהם את כל הפסולת הרעילה שלהם. גם הקרקע היא משאב משותף, אבל כביש 6 גזל אותה לטובת איזו חברה, וקבלנים הולכים כנראה להשתלט על חלקים ממנה בשטח שיועד להיות פארק איילון. כך גם האשלגן בים המלח. צריך להמשיך? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |