|
||||
|
||||
בתחילה (1) הייתה ההיענות לתכנית מפת הדרכים - תכנית של ויתור על כל הישגי מלחמת ששת הימים, והקמת מדינת טרור שתמשיך בהגשמת יעדה המרכזי, חיסול "הישות הציונית". "אתם לא מבינים דבר", אמרו לנו מיד החכמים. שרון הוא "איכר ערמומי". הוא לא מתכוון לשום דבר ורק עושה תימרונים כדי לטרפד כל מו"מ וויתור (2). ובכלל, השלב הראשון במפת הדרכים הוא חיסול הטרור. לכן מפת הדרכים בהגדרה הינה תכנית שתישאר על הנייר בלבד (3). ואז באה המהלומה שאת עוצמתה גם אני לא יכולתי לצפות בחלומותי הגרועים ביותר: תכנית הבריחה והעקירה שרקחו שרון ובניו ואנשי לשכתו: לא אכפת לנו שאיש שם לא יילחם בטרור. אנחנו נברח אם יירצו ואם לא ירצו, ונוציא את תכנית מפת הדרכים לדרכה. ועכשיו עוד שלב בתכנית השמאל הקיצוני של שרון: לא נסתפק בעקירת גוש קטיף. כדי להמשיך מעבר לכך, אנו מוותרים על כך שהאויב יילחם בטרור. די שיאמר שהוא נלחם בהסתה, ונוכל להתקדם. לא ננוח ולא נשקוט עד שיוכלו להפיל את כולנו בנשיפת "פו" קטנה. כל כך קל להרוס מה שהוקם בהשקעה גדולה ובמאמצים מרובים. (1) היו, כמובן, גם תחילות קודמות, אבל הצבתי את ראשית מעשיו המדיניים המשמעותיים של שרון כתחילה. (2) דוגמה אופיינית לגישה זו בתגובתו של ג. שמעון - תגובה 148225 (3) תגובה 144025 |
|
||||
|
||||
יש למצוא את שרון המקורי! |
|
||||
|
||||
אין ספק שהאסטרטגיה והחזון המדיני של מנהיג השמאל הקיצוני שרון נכשלה. משום כך צריך לנהוג לפי החזון של הימין שהוא כמובן ..אה.. אה.. רגע, מה בעצם הימין מציע תזכיר לי? |
|
||||
|
||||
''התיישבות. עלייה. ביטחון. נקודה.'' (ה''אני מאמין'' של בן גוריון). |
|
||||
|
||||
בטחון לאילו שטחים? לאילן גבולות? |
|
||||
|
||||
בודאי לא בגבולות הקו הירוק שאותם כינה הימני הנץ הידוע אבא אבן ז"ל: "גבולות אושוויץ". |
|
||||
|
||||
באחד הפרקים של ''הכל נשאר במישפחה'' מישהו שומע את הגיגיו של ארצ'י באנקר ואומר לאישתו לבוא מהר לשמוע דעות בסכנת הכחדה. אני ניזכר בזה כשאני קורא אותך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא ידעתי שאנחנו עדיין בשנות ה50... |
|
||||
|
||||
גם מלחמת השחרור ''שחררה'' שטחים, ואז אפילו עקרו כפרים ערביים שלמים והפכו אנשים לפליטים, דבר שלא נעשה במלחמת ששת הימים. |
|
||||
|
||||
לענין זה התייחסתי לא מעט. לעניננו, אי אפשר לחזור על ההיסטוריה כאילו שום דבר לא השתנה ודפוסי פעולה של העבר תמיד יתאימו. |
|
||||
|
||||
גם אני חושב שדפוסי פעולה של העבר לא תמיד יתאימו, אך אין לכך קשר לטעוניי. לדוגמא כשאתה אומר, למשל, ששטחים שנכבשו במלחמה צריך להחזיר אינך מוסיף לכך את ההסתייגות: "לפי דפוסי הפעולה או חוקים או דברים אחרים שנקבעו בשנים האחרונות", אלא מציג את הטענה הזאת כדבר כללי שנכון תמיד. לו היית אומר למשל: "החל משנת 1955 צריך לחזיר שטחים כאלה. קודם לכן לא היה צריך להחזיר." וגם מנמק את הקביעה הזאת, הייתי אולי מתווכח עם הנימוקים האלה. אבל כיוון שאינך עושה זאת, הבאת מלחמת השחרור כדוגמה מאד שייכת לעניין. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |