בתשובה לנח שמיר, 19/11/04 12:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"התרשמות מאמנות אינה רציונאלית כלל ואינה שייכת לאותם מחוזות." אתה רציני? האם אתה טוען שבכל הנוגע להתרשמות מאמנות, החלק החושב במוח (בניגוד לחלק ה"מרגיש") אינו רלוונטי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, גדי. אני לא מתיימר להבין בתפקוד המוח ולטעון להפרדה באיזורי תפקוד, אבל לא לזה אתה מתכוון, כמובן. לגבי אמנות קונספטואלית, כמובן שההתרשמות היא של החלק החושב, אבל לפחות לגבי, ההתרשמות מתמונת אבסטראקט היא בחלק ''המרגיש'' בלבד, בדיוק כמו ההתרשמות ממוסיקה יפה ללא מילים ושאינה מזכירה לי שום דבר מציאותי. החוויה היא רגשית לחלוטין, ובהתאם אני גם לא יכול לתכנן ולבצע ציור אבסטראקטי בצורה שכלתנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי לא ברור כלל איך אפשר להתרשם ''רציונלית'' מתמונת אבסטרקט - פשוט כי אין ממה להתרגש בה. אלא ש''אמנות'' היא דבר מקיף הרבה יותר מאשר תמונות אבסטרקט, ואם אתה טוען שהחלק ה''רציונלי'' אינו אחראי על הנאה מאמנות באופן כללי, אוי ואבוי לנו. לא רק שהוא אחראי על חלק מההנאה, אלא במפורש תמונות אבסטרקט, שבוחרות שלא לשתף את החלק הרציונלי, הן לוקות בחסר מבחינה זו (אם הן מרוויחות יותר משהן מאבדות, זה עניין אחר, אבל על האובדן אין ויכוח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שלא ניסיתי לטעון שבאמנות, בהיקפה הרחב, אין התייחסות של החלק הרציונאלי (אני לא בטוח שההנאה היא רציונאלית, אבל הנאה היא לא ההתייחסות היחידה לאמנות). עדיין, כרציונאליסט מושבע, אני לא מבין מדוע אוי ואבוי לנו אם החלק הזה אינו משתתף בהתייחסות לאמנות במגזר מסוים. באשר לאובדן, משעשע לקרוא על בחירה של תמונה (כאילו שיש לה ישות המסוגלת להחליט על כח). אפשר כמובן לנסות להתייחס רציונאלית לאבסטרקט, והיה כאן למעלה נסיון לניתוח הצבעים בציור של מלביץ', אבל אני חושב שזה מפספס את הנקודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לקשר בין הרציונליות להערכה של אמנות. במחקרים שנבדקה בהם האסימטריה המוחית לתפיסת מוזיקה חקרו מאזינים ששמעו מוזיקה. התגלה שמאזינים חסרי השכלה מוזיקלית נטו להעדיף לקלוט את הגירויים באוזן שמאל בעוד שלמוזיקאים מקצועיים נמצאה העדפה לאוזן ימין. המממצא הנ''ל רלבנטי מפני שגירויים שנקלטים ע''י הצד הימני בגוף מעובדים ע''י ההמיספרה השמאלית של המוח שאחראית על עיבוד לשוני ואנליטי של מידע. בעוד שגירויים שנקלטים ע''י הצד השמאלי בגוף מעובדים ע''י ההמיספרה הימנית שאחראית על תפיסת גירויים כמכלול. בצורה ''חוויתית''. משמע מוזיקאים מקצוענים מנתחים מוזיקה בצורה אנליטית, באותה צורה שהם מנתחים טקסט, בעוד שההדיוטות נהנים בפשטות מהמוזיקה. יכול להיות שאותו עקרון גם עובד באמנות, ה''עמך'' נהנים מהאמנות בצורה פשוטה, בעוד שהמומחים מנתחים אותה בצורה אנליטית. זאת הסיבה שאני, באופן אישי, מעדיף להנות בצורה פשוטה מתחומים כמו מוזיקה או אמנות ולא להתפלסף כדי לא להרוס את ההנאה מהאמנות והמוזיקה שהם תחומים חוייתים בעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מספר הוא בהחלט מעניין ואני מסכים שאמנות צריכה להתפס חוויתית ולא אנליטית בזמן הצפיה. אין כל רע בלהתפלסף בדיעבד ולנתח מה שראית, אבל אם אתה בא לנתח תוך כדי ראיה ולנסות להבין אתה מפספס את החוויה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |