|
||||
|
||||
כבילתה של מה"ש איננה אבסורד, ברגע שאתה יודע שהיא נכבלה מכיוון שישנה הוראה גורפת וחד-משמעית לכבול כל אסיר ועציר. אמור מעתה: מה"ש לא נכבלה כדי למנוע ממנה למנוע-ביצוע-פשע, אלא משום שזו ההוראה. מדוע זו ההוראה? מכיוון שהוראה כזו (בתנאי שממלאים אותה) מבטיחה שאף עציר ואף אסיר לא יצליחו לברוח בקלות, גם אם ינסו, וכי לא יצליחו להפר את הסדר בקלות, גם אם ינסו. |
|
||||
|
||||
האם קראת את ספרו של ויקטור הוגו: "עלובי החיים" ? אם איזו דמות אתה מזדהה שם ? |
|
||||
|
||||
מובן שלא קראתי. אבל ממה שזכור לי, יש שם טיפוס אחד, ז'אן ולז'אן, שסובל מנחת-זרועה של מערכת אכיפת החוק, אולי על לא עוול בכפו. השאלה שלך נותרת, בעיניי, לא רלוונטית. |
|
||||
|
||||
למה מובן שלא קראת? ועם כל חיבתי לז'אן ולז'אן, עונש המאסר שלו מגיע למימדים מפלצתיים רק כי הוא כל הזמן בורח ונתפס וכך נוסף על עונשו.המאסר הראשון הוא כן על פריצה. ואל תשכח שגם לאחר שהשתחרר הוא שדד את ביתו של הבישוף מיטיבו היחיד. אז בוא נגיד שהוא לא ממש טלית שכולה תכלת. |
|
||||
|
||||
אם יורשה לי לנחש, מיץ התכוון (אולי באופן תת-מודע) לכך ש"עלובי החיים" הוא מסוג הקלאסיקות שצרובות בזיכרון הקאנוני של כולנו, כלומר שיש לנו דימוי כללי של העלילה שלהן ואולי גם אוסף קצר של משפטים שמסכמים את הדמויות והרקע, אך מעולם לא קראנו ולעולם לא נקרא אותן מרצוננו החופשי, ועצם הרעיון נראה לנו מגוחך. לדוגמה, מישהו פה קרא את "דרקולה"? מישהו ידוע על מה "דרקולה" מספר? אני משתעשע ומפתח את התיאוריה הזאת כבר זמן מה, ומשתדל לשבור אותה (באופן אישי) כמה שאפשר. |
|
||||
|
||||
טוב, ה''מובן שלא'' היה, כמובן, לא במקומו. היה צריך להיות כתוב ''מובן לכל מי שמכיר אותי שלא'' (ובכך אני עונה ללבפנ''י). המצב קיצוני עוד יותר כשזה מגיע לסרטי קולנוע, ובכל זאת אני, כדבריך, מחזיק ב''דימוי כללי של העלילה'' ו''אוסף של משפטים (סצינות גם)'' מסרטים רבים. כל הקטע הזה של ''מטען תרבותי'' הוא מטען כבד מאד, ולכן אני מאמץ את התאוריה שלך, אך לא מנסה אפילו לשבור אותה (באופן ארנבי). |
|
||||
|
||||
דרקולה הוא אחד הספרים המשעממים ביותר שנתקלתי בהם, או - במקרה הטוב - אחד הספרים עם הפתיחות הגרועות ביותר שנתקלתי בהם. לא הצלחתי לעבור את הכמה עמודים הראשונים. הגיבן מנוטר-דם, לעומת זאת, אחלה ספר. אבל זה כבר לא קשור. |
|
||||
|
||||
זה שניסית לקרוא אותו זה כבר יוצא-דופן. ואני בטוח שהעובדה שלא עברת את העמודים הראשונים שלו לא שינתה כהוא זה את דעתך על התוכן שלו, המסרים שלו, מיקום הכבוד שלו בקאנון התרבותי שלנו וכו'. וממש אין בכך כדי לנסות להעליב אותך, כך עושים כולם. |
|
||||
|
||||
דראקולה? אין לי מושג מה המסרים של דראקולה. אני מכיר רק את הרעיון הכללי של אותו רוזן צמא-דם. מסרים? גניכט. יתכן שיש, אבל הוא יצטרך לכתוב ספר טיפה יותר מעניין כדי לגרום לי לקרוא אותו. אני דווקא מאוד אוהב את הקלאסיקות, ומשתדל לקרוא כמה שיותר מהן. העובדה שאת דראקולה לא הצלחתי לצלוח הורידה אותו, מבחינתי, כמה דרגות ב"קאנון הספרותי". בקאנון התרבותי, לעומת זאת, הספר הוא חסר משמעות לעומת הדימויים הויזואליים של הסרטים השונים. העובדה היא כי הסימולקרות הנפוצות של "דראקולה" (וערפדים בכלל) מבוססים על הדימויים הויזואליים הללו, ולא על הספר המקורי. |
|
||||
|
||||
אני מסכים ש"דרקולה" מתחיל חלש. לו היה סטוקר כותבו היום, ודאי לא היה פותח כך, בהתחשב בנטייה המודרנית בקרב הקוראים המסורים (מיעוט כשלעצמו) לשפוט ספר לפי עמודים ספורים. אני ממליץ לך לקרוא את הספר בהזדמנות. יש בו יופי סגנוני שלא מובע בסרטים, גם לא בזה של קופולה, שדווקא מואיל להיצמד לעלילה, ואף חולק לעצמו שבח מיידי על כך בכותרת הסרט. אני גם חושב שניתן למנות עוד כמה ספרים מוצלחים שמתחילים לאט, או שפשוט סובלים מפתיחה בינונית, ובכל זאת שווים קריאה. אז איך תשפוט את כדאיות הקריאה אם לא לפי הפתיחה? תשובתי היא: נצל את קשריך המסועפים עם מגוון קוראים מסורים, ואת זמינות אתר אמאזון (לגבי ספרים באנגלית), ושאב מהם ביקורות משמעותיות שתוכל לבחון בראי ידיעותיך על מקור הביקורת ועל מידת הדמיון בין טעמך לטעמו. |
|
||||
|
||||
אישית, דווקא נהנתי מ"דרקולה" כמכלול, ובכלל זה מהפתיחה. יש יתרונות גם לקצב איטי. יש חשיבות אדירה לפתיחה. דווקא בפתיחה חשוב כל פסיק, כל היסוס, כל בדל נקודה. וכבר שאל אומברטו אקו, (ציטוט מהזכרון) "איך היה נראה 'מובי דיק' לו נפתח במשפט: 'קראו לי... ישמעל'?" בסך הכל הוספנו שלוש נקודות, ואיזה הבדל! |
|
||||
|
||||
אהם...אה..אני קראתי את דראקולה. של בראם סטוקר. ואת עלובי החיים, ואת ג'ין אייר, ואת מובי דיק ואת המלט ואת אנה קרנינה ואת החטא ועונשו. מה, לא כולם? |
|
||||
|
||||
קראתי, וגם את פרנקנשטיין. שניהם ספרים טובים ומענינים, שניכוסם הטוטאלי לתרבות ההמונים אכן מרחיק אנשים מקריאתם. |
|
||||
|
||||
יש שם שוטר שהוא, בעצם, אדם ישר וגם חכם (מבחינת יכולת הביצוע כשוטר וכחוקר). פשוט חשוב לו שהכל יתבצע לפי החוק והנהלים. אבל הוא הגיבור הרע בסיפור. הקורא שונא אותו. בסופו של דבר השוטר הזה מתאבד, וגם זה מראה על יושרו. הוא עצמו לא מסתדר עם השקפת החיים שלו. לא אכפת לך כלל שבחורה צעירה ומסכנה ש "לא מנעה פשע" (בעלובי החיים הפשע היה גניבת לחם ע"י אדם רעב. הייתה עבירה. בפרוש הייתה.), תיכבל בידיה וברגליה ותיראה כך בטלויזיה. סתם נזכרתי בבדיחה. אנגלי צרפתי ויקה עמדו להיות מוצאים להורג בגיליוטינה. לכל אחד הותר לבקש בקשה אחת לפני המות. האנגלי ביקש מה שביקש (לא זוכר), וכשהפילו את הגיליוטינה היא עצרה סנטימטר אחד מצוארו, ולפי חוקי אותה מדינה היה צריך לשחררו, אחר כך הצרפתי ביקש מה שביקש ושוב קרה אותו דבר. כשהגיעו ליקה אמר (במבטא יקי כמובן): רגע. לפני שאני מבקש אני חייב לבדוק את המכונה הזאת. משהו כאן לא בסדר. צריך לתקן. . . |
|
||||
|
||||
יש לי בעיה עם התייחסות למניעים ולפעולות של דמויות ספרותיות, כפי שהערתי כבר פעם בוויכוח על אהבת דוד ויהונתן התנ"כיים. גם בעיני, דמותו של השוטר אזולאי נוגעת ללב, הוא אדם טוב וישר, אבל שוטר גרוע (עם מפקדים מפוקפקים). אבל נראה לי שכל זה מתרחק מנושא תת-הדיון הזה, שאליו כבר התייחסתי. נותרנו חלוקים בדעותינו. אגב, מעניין אותי לדעת אם אינך חושב כי השוטר שהזמין אותך לחקירה, ושבעיניו היית חשוד, לא שגה בכך שהחליט לתת לך שהות להתכונן לחקירה (שאם אכן היית אשם במשהו, יכולת לנצל אותה לצורך תאום-עדויות והעלמת ראיות) ולא ניהל חקירה סמויה ו/או עיכב אותך לחקירה באופן מיידי, כפי שבסמכותו לעשות. |
|
||||
|
||||
יצירות ספרותיות בנויות על החיים. אני חושב שהסופר ביקש להראות לשלא בהכרח קיום מדוקדק של נוהלים הוא ''טוב''. לא תמיד ''יקוב הדין את ההר''. זה ההקשר לעניין תת דיון זה. אגב, לו זה היה כך היינו שמים בטח מחשבים במקום שופטים. אי אפשר לבנות את החיים רק ע''י נהלים ותקנות. שוב אני גולש לסיפרות. הזכרתי כאן כמה פעמים את סיפורו של הסופר האנגלי ג'רום ''השלושה בבומל''. שם יש תיאור של האופי הגרמני שבמהותו נכנע במוגזם, לנהלים ולתקנות. הסופר אומר בפרוש שמבנה כזה יכול להביא לתקלה, אם תיווצר בעיה במנהיגות. הוא נפטר אחר מלחמת העולם הראשונה, ולמזלו לא ראה עד כמה התגשמות נבואתו הייתה נוראה. אני בטוח שלא תוצאה כזאת חזה. הוא היה אדם אופטימי, אבל מנגנון התקלה שניבא ממש מתאים למה שאירע באמת. אשר לשאלתך. העניין הזה ממש לא רלונטי בעיני ואיני מוצא טעם להקדיש לו מחשבה. אין לי שום תכנית לפתוח בית ספר פרטי לשוטרים, ובחושבי על הפרשה מעניינים אותי עניינים לגמרי אחרים. |
|
||||
|
||||
הספר הזה של ג'רום ק. ג'רום הוא המשך ההרפתקאות המשעשעות להצחיק של שלושת הידידים מ "שלשה בסירה אחת, שלא לדבר על הכלב". האחרון תורגם לעברית אבל עד כמה שידוע לי Three Men on the Bummel לא תורגם. משמעות המילה Bummel היא טיול של כיף, יציאה לשוח. |
|
||||
|
||||
מסכים עם כל מילה. איזה אירוע נדיר :) בתרגום בעברית השאירו "בומל". הוסבר שם שמדובר לא במקום אלא במילה שמשמעותה טיול. ידעתי זאת. |
|
||||
|
||||
רק עתה שמתי לב שכתבת שהספר לא תורגם לעברית. ובכן הספר תורגם, והמילה בומל הושארה. יש לי בבית עותק של התרגום בעברית. |
|
||||
|
||||
תורגם, תחת השם ''שלושה בבומל'', ומצוין בו גם (אינני זוכר האם בגוף הספר או על כריכתו), כי ''בומל'' הינו יער, או חורשה בגרמנית, אבל גם מעין פיקניק, או טיול, מעין ''נופש פעיל''. (בערך, הספר לא נמצא מולי, וחלפו כמה ימים מאז שקראתי אותו) |
|
||||
|
||||
Bummel היא מילה באנגלית עתיקה שמשמעותה אכן טיול, לשוח stroll, leisurely journey. יפה שגם הספר הזה תורגם .אני זוכר את הנאתי המושלמת כשקראתי את שלשה בסירה אחת אבל כששבתי לפני זמן לקרוא את הספר באנגלית ההנאה גברה שבעתיים, ומייד המשכתי לקרוא בספר ההמשך (ירידה מסוימת ברמת השעשוע) אפרןפו שלשה בסירה אחת והדיון שדובי עורר בקשר לתוכניות רדודות. אל הספר הגעתי בדרך האסוציאציה מתוכנית הרדיו בשם זה (מעניין אם אפשר להשיג הקלטות שלה) מהימים שמושג הרייטינג לא היה קיים ברדיו/טלויזיה בישראל ולא התביישו להשתמש בהומור מתוחכם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |