|
||||
|
||||
אם המסר הוא ''העולם מחורבן'', הרי שה''אמנות'' הזו היא פתטית. אם המסרים הם מורכבים יותר, אני מתקשה לראות איך הם יכולים לעבור עם האמצעים הפשטניים של סוגי האמנות שהוצגו בכתבה. יש דרכים טובות יותר להעביר מסר מאשר אפס אחוז השקעה ומאה אחוז התלהבות עצמית. טרם הבנתי גם איך ה''זעזוע'' תורם להטמעת ה''מסר''. כדי שאוכל לקבל את ההסבר שאתה מציע, אאלץ לחשוב דברים רעים מאוד על חלק מבני האדם, ואני מעדיף לעת עתה להימנע מכך. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט חושב שאומנות יכולה להיות גרועה מאד או אפילו פתטית, אבל אני לא חושב שהמסר כשלעצמו הוא אומנות. אנשים כותבים בפורומים כל היום שהעולם מחורבן, חלקם אפילו יודעים לנסח את זה במשפטים מורכבים וללא שגיאות כתיב, ועדיין אני לא חושב שהרבה מההודעות שלהם הן יצירת אומנות. |
|
||||
|
||||
בנושא ההבדל בין תקשורת (העברת מסר) לאומנות, היתה לי תמיד אבחנה (אינטואיטיבית לגמרי) שלאומנות יש לפחות שני נמענים שונים: הקהל ו... אלוהים\אתה כשהית צעיר\כבשה שחורה בתוך הקהל\וכו' מה שיוצר בדרך כלל ריבוי משמעויות ? ? "?"?&?
|
|
||||
|
||||
אני לא חושב, שכוונת היוצרים היא שהמסר יהיה האמנות (למרות שבדוגמת פחיות החרא קשה לראות אמנות, אפילו אם משתדלים). בדרך כלל אמן קונספטואלי מנסה ליצור אמנות, כאשר המסר הוא ערך מוסף, או הכח המניע. וכמו בכל דבר שאין בו הגדרות מדויקות וכמותיות (מדע למשל) תמצא את כל הקשת, מאמנים רציניים ועד שרלטנים מוחלטים. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט מסכים אתך, גדי, וחוץ מכמה יוצאים מן הכלל גם בעיני הז'אנר הזה לא נתפס כאמנות רצינית. ניסיתי להסביר, לא להזדהות. אני מניח שיש כל מיני סיבות להעברת מסרים חזותית ולא במילים. זה אופנתי, נמכר (נסה להציג כמה שירים או מסות בגלריה אופנתית), אמנים פלסטיים טובים יותר בסוג היצירה הזה וכו'. מעט מאד מהיצירות האלה שורדות את ההווה שלהן. ובקשר להשקעה, חלק מהיצירות הקונספטואליות מושקעות מאד, אבל זה לא ממש קריטריון רציני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |