|
||||
|
||||
לא במקרה אתה אומר "בראשית המדינה" ומורח תקופה שלמה. עד 1967 היה משרד הסעד שעזר לנזקקים לפי קריטריון של מסכנות. מס הכנסה נתן נקודות זיכוי לפי קריטריונים כמו של מספר ילדים. משנת 1967 הוקם משרד הרווחה הוחלט על שינוי בכיוון של מדיניות רווחה, מבלי להבחין האם מקבל הקצבה הוא נזקק או מיליונר. בדבר אחד אני מסכים איתך הקריטריונים לעזרה לא צריכים להיות לפי לאום מין או מוצא עדתי דתי, הדגש שלך על אפלייה אינו נוגע לעניין שאני מעלה אלא לצד הפוליטי וזה נושא שונה במהותו. הפילוח במחקר סטטיסטי יצביע על שינוי בהתנהגות בכל קבוצת אוכלוסייה, בהשפעת עידוד בתיגמול כספי. הטעות הייתה להעתיק מנהגי חברת רווחה מהעולם המערבי מארצות בהן החברה היא הומוגנית לחברה ישראלית בה קבוצות אוכלוסייה רואות כמטרה בחיים להרבות בצאצאים, לדרגה קיצונית מגיעים בחברה הבדואית כאשר גברים לוקחים לעצמם מספר נשים ומביאים עשרות ילדים למשפחה. סתם עובדה עם קום המדינה היו בנגב כ 10,000 בדואים בעידוד הממשלה היום כבר ישנם 150,000 אלף והיד נטויה. |
|
||||
|
||||
קודם להחלת קצבאות ילדים ע''י המדינה לכל דיכפין, סיפקה ההסתדרות קצבאות ילדים לכל עובד שהיה מאוגד בהסתדרות (כלומר, בישראל דאז, כל עובד), ללא הבדל מסכנות, גזע או מין. |
|
||||
|
||||
זו לא תשובה לעניין של עידוד על ידי תיגמול כספי. מה שעשתה?או לא עשתה? ההסתדרות לא היה מדיניות ממשלה. |
|
||||
|
||||
אתה שוכח מי הייתה הממשלה ומי הייתה ההסתדרות. |
|
||||
|
||||
השאלה היא לא היסטורית אלא עקרונית. ההבנה שתיגמול כספי מעודד או לא מעודד. ההבנה שכאשר אתה משלם בשביל אי עבודה האם לקבוצה מסוימת באוכלוסייה תהיה מוטיבציה לא לעבוד? האם תשלום קצבאות ילדים מעודד קבוצה באוכלוסייה להרבות בילדים? האם כאשר אתה מממן מוסדות חינוך דתי אתה מרבה בלומדי תורה? והשאלה הכללית האם עידודים כאלה חיוביים מבחינת המדינה? תנסה לחשוב לא במושגים מקובעים אלא לעניין. |
|
||||
|
||||
אין לי מושגים מקובעים, והתשובות לשאלות שלך אינן חד משמעיות, ותלויות בחברה ובסיטואציה הקיימת. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להודות בעובדה בסיסית שיש השפעה לעידוד כספי על התנהגות בני אדם, לא תיפול שערה משערות ראשך. אתה יכול לומר בראייה היסטורית שנעשה עוול למגזרים באוכלוסיה, ואולי יש גם היום אפלייה כזו או אחרת. כאשר מערבבים את הנושאים אי אפשר לדעת על מה מסכימים ועל מה יש חילוקי דעות. התוצאה היא התנצחות עקרה. |
|
||||
|
||||
לצערי הרב אני יכול להעביר גרזן על הראש שלי בלי שתיפול אחת משערותי, אבל זו כבר בעיה שלי. אין לי שום בעיה להסכים עם כך שיש השפעה לעידוד כספי על התנהגות בני אדם. הטענה שלך שההשפעה הזאת היא חד-כיוונית וחד-ערכית, איתה אינני יכול להסכים. הטענה שלך שההשפעה הזו היא המרכזית בקביעת התנהגותו של אדם, אם לא היחידה, איתה אינני יכול להסכים. מה שאני אמרתי בתגובתי הקודמת, הרי, היה שיכולה להיות השפעה, אבל אי אפשר לחזות אותה מראש, משום שיש כל כך הרבה גורמים אחרים שמשפיעים. |
|
||||
|
||||
לא טענתי שההשפעה של עידוד כספי היא מרכזית בהתנהגות בני אדם, הנה הגענו להסכמות וזה כבר טוב, כאשר עידוד של קצבאות ילדים נופל על אדם במערב לא יעלה בדעתו להרבות בילדים, אבל בחברה מוסלמית או חרדית אנו רואים השפעה ברורה. לכן קבלת חוקי רווחה מהמערב בלי לבחון את התאמתם לחברה הישראלית גורמים לעיוותים. |
|
||||
|
||||
מוסכם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |