בתשובה לערן בילינסקי, 16/11/04 14:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ניסוח לא מוצלח. הגדלת חלקו של שכ''ל במימון ההשכלה הגבוהה בישראל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זה חלק מהשאלה - מאין יבוא אותו כסף? הוא הרי לא צומח על עצים. אבל אני מבין שאתה לא מעוניין להמשיך בפתיל הזה. נו שיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא צומח בכיסים של סטודנטים. (אני חושב ש) דובי מנסה להגיד שליבנת מעוניינת בכך שיותר כסף יגיע מכיסהם של סטודנטים (ז"א: בחישוב הכולל, ליבנת מעוניינת בהפחתת סיבסוד הלימודים הגבוהים ע"י המדינה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל, כמו שאמרתי, זו הסתכלות צרה למדי. הכסף הזה צריך להגיע מהורי התלמידים או מהתלמידים עצמם, עכשיו צריך לראות מאיזה ציבור יגיע הכסף - מהשכבות החלשות או המבוססות, כמה כסף יגיע - אולי לאחר שקלול נגלה שבכלל המדינה צריכה עכשיו לממן *יותר* את מרכיב השכ"ל. וזה עוד לא הכל. לא יעזור- יש אלוהים, והוא בפרטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם "אלוהים הוא בפרטים" אבל לא מסכים עם הרלבנטיות של "צריך לראות מה בדיוק יקרה" כאשר מדברים על כוונות. שתי השאלות הבאות הן שאלות מעניינות נפרדות ואני לא מחבב את הנסיון לרתך אותן יחדיו: 1) מה *מנסה* ליבנת להשיג? (לדעתי, הקטנת מימון שכ"ל ע"י המדינה). 2) מה יקרה בפועל, כשנבחן את הפרטים, לאחר מימוש המדיניות של ליבנת? (אולי, מי יודע, באיזו דרך עקיפה, הכבדה על אוצר המדינה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אי אפשר* להפריד את השאלות. תחת ההנחה שלבנת היא אישה רציונלית, ושהיא מבינה את היחס "סיבה-תוצאה", הרי שמה שלבנת מנסה להשיג הוא התוצאה הצפויה של המדיניות שלבנת מובילה. היא יכולה לשלם לך מס שפתיים ולומר, למשל, שהיא מעוניינת לתמוך בשכבות החלשות, אבל בפועל לנהל מדיניות שתוצאתה הצפויה היא פגיעה בשכבות החלשות. מטרות המנותקות מאמצעים הן מטרות בעלמא, לא מטרות מעשיות. או בקיצור, דיון 1430. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נושאים כמו ''הקטנת מימון שכ''ל ע''י המדינה'' או ''לתמוך בשכבות החלשות'' אינם נמנים במסגרת המטרות של ליבנת (שהן מעשיות מאד) אלא, לכל היותר, כאמצעי להשגת אותן המטרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר ורצוי להפריד את השאלות, תחת ההנחה שלא כולם יורדים לסוף דעתו של "אלוהים" בדיוק באותו האופן. גם אם הם רציונליים ומודעים להקשר סיבה-תוצאה (אפילו אם הם פוליטיקאים). אנשים שונים בוחנים את המציאות בצורות שונות וגם אם שני אנשים רציונליים יורדים לפרטים, הם יכולים להגיע למסקנות שונות לגבי התוצאה הצפויה של אותה הסיבה1. היא יכולה לשלם לי מס שפתיים ולומר, למשל, שהיא מעוניינת לתמוך בשכבות החלשות, אבל בפועל לנהל מדיניות שתוצאתה הצפויה היא פגיעה בשכבות החלשות, תוך כדי כוונה לצמצם את ההכבדה על אוצר המדינה ובכל זאת לנהל מדיניות שתוביל (באופן עקיף, שאולי היא לא היתה מודעת לו) להכבדה על אוצר המדינה (או לצמצום לא אפקטיבי של ההכבדה). בקיצור, לא *אי אפשר* להפריד את השאלות. את הדיון הנ"ל אני מכיר. __________ 1 כמובן שככל שקשר סיבה-תוצאה הוא טריוויאלי יותר ובלתי ניתן לערעור יותר, אני אסכים יותר עם העמדה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שבתור אדם רציונלי, אני אוכל להציג לך תוכנית מלאה כולל כל הפרטים, ואתה תוכל לתת לי תחזית מדוייקת של מה תהיה התוצאה שלה? האם תוכל לחשב במדוייק את השפעת התוכנית על הנכונות של שכבות מסויימות לנסות להתקבל לאוניברסיטה ו/או להעדיף מסלולים אחרים? אתה יכול להעריך במדויק את בריחת המוחות למוסדות אקדמיים בחו"ל? את כל הפרצות שאנשים ימצאו בחוק וינצלו אותו? את המאבקים שיובילו הנפגעים מהחוק וההשפעות שלהם על יישום התוכנית? את החלטות בג"צ בעתירות שיוגשו לו נגד אספקטים מסויימים של התוכנית? לא, אתה לא יכול. אז למה לדעתך הגאון שליט"א לימור לבנת כן יכולה? אה, כי היא פוליטיקאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות: בני אדם (שזה גם כולל חלק מהפוליטיקאים) אינם MENTATS. היכולת לצפות מה בדיוק יקרה בהינתן X, איננה טריויאלית ובטח שאיננה מספקת פלט Y שיהיה אחיד בין בני אדם שונים (וזה לא משנה כמה כולם חכמים, רציונליים ויורדים לפרטים). זה גם לא מחייב שאם יש הסכמה רחבה על Y, בקרב אנשים רציונליים, אז Y יקרה. החצי ציניקנים יוסיפו שהיכולת של רוב הפוליטיקאים לנתח מצבים מורכבים ולצפות מה יקרה, איננה עולה על היכולת הממוצעת באוכלוסיה. ציניקנים שלמים ייחסו להם יכולות של קקטוס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |