|
||||
|
||||
לאנשים ממעמד כלכלי נמוך קשה להתקבל לאוניברסיטה בגלל שרובם קיבלו חינוך תיכוני סוג ב' ובתנאים של מצוקה כלכלית מענק השחרור הולך הרבה פעמים להחזיר חובות של המשפחה או לצרכים דחופים אחרים. עבורם אפילו לימודים בחינם יועילו בקושי. במקרים אלו צריך לטפל ראשית במצוקות הקיום. רב האנשים העניים ממילא אינם יכולים ללמוד באוניברסיטה ולכן למרבית הצער אינם רלונטיים לנושא הדיון. צה''ל ממילא משחרר רבים מהם משרות צבאי ולכן את מענק השחרור הזה הם לא יקבלו. גובה שכ''ל צריך להתאים לרמת החיים, וליכולת לקבל הלוואה. אבל מה לעשות שתואר ראשון לא שווה בימנו הרבה ורבים מבעלי התואר הראשון לא שיפרו באופן משמעותי את כושר השתכרותם. כעת כיצד יוכלו לקחת הלוואה למימון הלימודים. האמן לי צב מעבדה חביב שאוניברסיטה פתוחה כמעט רק למעמד הביניים ולעשירים. לעניים אין כל סיכוי. תבדוק כמה תלמידים יש באוניברסיטאות למשל מהעיר לוד, נתיבות, קריית מלאכי יחסית לערים מבוססות. |
|
||||
|
||||
לפי דעתי הבעייה היותר גדולה היא המוטיבציה ללמוד באונ'. אסביר. כאשר אדם צריך להפריש חלק ניכר ממהכנסה המעטה שיש לו לשכר לימוד (או הוצאות אחרות שכרוכות בלימודים, אבל בוא נקרא להכל 'שכר לימוד' ונפשט עניינים) הוא צריך להיות הרבה יותר נחרץ בהכרה שלו את הצורך בלימודים, בהשוואה לאדם אחר שאבא ואמא מממנים לו את הלימודים ללא הרבה מאמץ. אבל, אם יש לאותו בחור או בחורה את ההבנה שזה מה שעליו לעשות, אז עם 40,000 ש"ח מענק + מלגת פרח בגובה חצי שכר לימוד עבור 4 שעות שבועיות (20,000) + עבודה אחרת של עוד 4 שעות בשבוע + עבודה בכל מה שרק אפשר בחופש, הוא יכול בהחלט לממן את הלימודים, וזה עוד מבלי לקחת הלוואה. אם הבחור לוקח הלוואה הוא יכול ללמוד בראש שקט. בקיצור, מהפרטים שדליתי מהתגובות כאן על מענקי השיחרור למינהם, אני לא חושב שהבעייה היא בגובה שכר הלימוד, הבעייה היא במודעות לצורך בהשכלה גבוהה. אם אנחנו מדברים על אותו אחוז קטן באוכלוסיה שהמדינה לא מגייסת מסיבות סוציואקונומית, אנחנו מדברים גם על אנשים עם מודעות נמוכה מאוד ללימודים אקדמים, שבדרך כלל גם יעדיפו להשתמש במענק לדברים אחרים מאשר השכלה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם רוב דבריך אבל את הביטוי ''מודעות לצורך בהשכלה גבוהה'' הייתי מחליף ב ''סדר עדיפויות''. אני מקווה שתסכים איתי שלצורך לימודים לתואר יש צורך בהבטחת תנאי קיום מינימליים ובראש פנוי ללימודים. לדעתי אין להתייחס לבני משפחות מצוקה במנותק ממשפחותיהם. מי שצריך לעבוד כדי לסייע בפרנסת משפחתו ולהתמודד עם בעיות רבות בהם בריאותיות דיור ושאר צרות של משפחות מצוקה - ראשו אינו פנוי ללימודים וגם לא כיסו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |